פואנית איטלקית

מירון. צילום: © יואב גרטמן
מירון. צילום: © יואב גרטמן
  • שם הפרח: פואנית איטלקית
  • שם מדעי: Putoria calabrica
  • משפחה:פואתיים Rubiaceae
  • מס' עלי כותרת: מאוחה
  • צורת העלה: פשוט
  • שפת העלה: תמים
  • בית גידול: קרקעות כבדות
  • צורת חיים: שיח ובן-שיח
  • תפוצה בארץ: גולן, גליל, עמק ירדן עליון, הרי שומרון, הרי יהודה
  • עונת הפריחה: מאי, יוני, יולי, אוגוסט, ספטמבר
פואנית איטלקית היא בן-שיח ירוק-עד, נדיר למדי. גובהו 30 ס"מ. ענפיו שרועים או משתלשלים. העלים ירוקים רעננים, נגדיים, אזמליים, גלדניים ובשרניים מעט, שוליהם גלולים אחורה.

פואנית איטלקית פורחת בקיץ, ממאי עד אוגוסט. לפרח גביע ירוק קצר וכותרת ורודה עם צינור צר וארוך (12–15 מ"מ) ואוגן עם 4 אונות צרות, פרושות, קצותיהן מופשלות מעט אחורה, קוטרו 5 מ"מ. השחלה תחתית. הפרי ביצי, עסיסי, יפה במיוחד, אדום כיין, קוטרו 7 מ"מ. בראש הפרי נישאים שרידי הגביע.

פואנית איטלקית גדלה בחבל הימתיכוני, בעיקר בשומרון, בקרקעות רנדזינה, בחברת קטלב מצוי ובבתות של שפתניים (קורנית מקורקפת, צתרנית משובלת) ולוטמיים (לוטמית ערבית). תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שסביב החים התיכון.

בסוג 3 מינים, בארץ 1.

כתב: מייק לבנה

מקורות מידע

מידע גנני

צריכת מים לאחר התבססותו: נדרשת לו תוספת השקיה של 200 ליטר למ"ר או 200 קוב לדונם בשנה באזורים שבהם יש לפחות 250 מ"מ גשם בשנה.
אזורים: הר
צורת חיים: בן שיח (שיח נמוך)
קצב צמיחה: מהיר
גובה: 0.40 מ'
קוטר: 0.40 מ'
איברים דקורטיביים: פרחים ופירות
שימוש מומלץ: מסלעות, צמח משתלשל
עמידות לתנאי קרקע קשים: גבוהה. רגיש לחוסר ניקוז
תנאי הארה: הצללה למחצה עד צל

כתבו יואב גרטמן ואביגיל הלר, מתוך חוברת בהוצאת שה"מ, משרד החקלאות