נפית איטלקית

צמח רב-שנתי זקוף של החרמון. גובהו 40 ס"מ, גונו ירוק מאפיר. הגבעול מרובע. העלים נגדיים. העלה משונן שינון עדין, השיניים עגולות. פורח ממאי עד ספטמבר. הגביע צינורי, משונץ מתחת ללועו, עם 13 עורקים לאורכו. הכותרת דו-שפתנית, צבעה לבן עכור, לעתים עם שמץ גוון ורדרד. צינור הכותרת כפוף, קצר מאשר במיני נפית אחרים. השפה התחתונה שסועה ל-7 אונות, האמצעית רחבה וקעורה. הפרחים ערוכים בדורים רבי-פרחים. הדורים חרוזים על הגבעול בחלקו העליון. גדל רק בחרמון, במדרונות טרשיים ברום 1,400 עד 1950 מ'. תפוצתו העולמית מצטמצמת לארצות שבמזרחו של הים התיכון. בסוג 150 מינים, בארץ 7, מהם רק אחד ממערב לירדן, היתר נדירים וגדלים רק בחרמון (4 מינים) או בעבר הירדן המזרחי. המין נזמית החתולים (אינו גדל בר בארץ) נחשב כמפיץ ריח חריף החביב על חתולים (דעה אחרת, המטריף על חתולים את דעתם עליהם), ומשמש גם כתבלין חריף.

כתב: מייק לבנה

מקורות מידע