איטן מרצעני

איטן מרצעני הוא דגני חד-שנתי, בעל ציצת-שורשים, מסתעף מבסיסו, נטוי עד זקוף, גובהו 40-30 ס"מ. נדני העלים חלקים. הלשונית שבין הנדן לטרף, קרומית-ריסנית. טרפי העלים שטוחים, לעתים מעט גלולים, קירחים, או שעירים, מחוספסים, מצטררים. התפרחת מכבד צפוף, דמוי שיבולת גלילנית צרה, מעוגלת בראשה ובתחתיתה, לעתים מעט מחודדת, אורכה 10-3 ס"מ, נישאת על גבעול ארוך ודק. השיבוליות מרובות, מכילות פרח תלת-אבקני יחיד, נישאות על עוקצים קצרצרים, פחוסות, ביצניות-רחבות, אורכן 3-2 מ"מ, נושרות מהעוקצים לאחר ההבשלה. הגלומות דמויות-חצי-אליפסה, בעלות קרין כפוף, כל גלומה מסתיימת בחוד קצר, חודי זוג הגלומות בשיבולית פונים זה אל זה. המוצים ביצניים, אורכם כמחצית הגלומה, קטומים-משוננים בקצותיהם, שעירים. הגרגיר ביצני-פחוס, מעורה במוצים.

איטן מרצעני פורח באביב ובקיץ. הוא גדל בבתות ובין סלעים ברוב אזורי הארץ, למעט דרום הנגב והערבה, אך אינו נפוץ. תפוצתו העולמית משתרעת באגן הים התיכון, אירופה, צפון-אפריקה, ואסיה ומשם התפשט גם לאוסטרליה.

שם הסוג, Phleum, הוא שם יווני עתיק לצמח ביצה ומשמעו המילולית: "שופע". הוא הושאל לסוג איטן ע"י הטקסונום לינאוס (Carolus Linnaeus, 1707-1778) שתיארו בשנת 1753. איטן מרצעני תואר בשנת 1899 על-ידי צמד הבוטנאים הגרמניים אשרסון (Paul Friedrich August Ascherson, 1834-1913) וגרבנר (Carl Otto Robert Peter Paul Graebner, 1871-1933). למעשה, תואר המין לראשונה כ-100 שנה מוקדם יותר, בשנת 1798, ע"י חוקר הטבע האיטלקי סאבי (Gaetano Savi), ששייכו לסוג חפורית (Phalaris subulata). באנגלית קרוי הצמח Italian timothy, משום שסאבי אספו לראשונה באזור פיזה שבאיטליה. השם Timothy ניתן לסוג איטן ככל הנראה על שם Timothy Hanson, חוואי אמריקני בן המאה ה-18 שהפיצו בדרום ארה"ב כעשב מספוא לבקר. שם המין המדעי, subulatum, מלטינית - "מרצעני", כשמו העברי, מתאר את צורת התפרחת.

השימוש בשם התלמודי איטן (ראה משמאל – "הצמח במקורות") לסוג המוכר לנו כיום בשם זה נזכר לראשונה במילון "ילקוט הצמחים" של ועד הלשון העברית, שערכו פ. אוירבך ומ. אזרחי (קרישבסקי), בשנת תר"ץ (1930), שם הוצע לסוג במקביל גם השם "זנב החתול". המין "אִיטָן מַרְצְעָנִי" הובא לראשונה במגדיר הצמחים העברי הראשון, ה"מגדיר לצמחי ארץ-ישראל", מאת א. איג, מ. זהרי ונ. פינברון, שיצא לאור בשנת תרצ"א (1931) על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים ונכלל ברשימת שמות צמחי ארץ ישראל, שאושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ג (2003).

בסוג איטן 17 מינים, 3 מהם נאספו בישראל.

כתב: דרור מלמד

הצמח במקורות

השם איטן נזכר בתלמוד הירושלמי: "השיפה והחיטין והאיטן והגמי ושאר כל הגדלים באפר מין דשאים ואינן כלאים בכרם" (מסכת כלאיים, פרק ה, הלכה ז')