חיננית רב-שנתית היא צמח
רב-שנתי חינני ונמוך, נדיר למדי, מתת-משפחת ה
צינוריים במשפחת ה
מורכבים. הוא דומה לקרובו השכיח יותר,
חיננית הבתה. נבדל ממנו בצורת העלה: ה
טרף ביצי, רוחבו המרבי סמוך לקצהו ("דמוי מרית"), ובבסיסו הוא עובר לפטוטרת בפתאומיות. שוליו
משוננים מעט בשיניים קצרות וקהות. כל העלים מרוכזים ב
שושנת בבסיס הצמח.
גבעולי התפרחת קצרים, חסרי עלים, וקרקפות-הפרחים כמעט צמודות לקרקע. הצמח מלבלב מיד עם הגשמים הראשונים, ונכנס לתרדמה מוקדם בקיץ, ואז נותר רק
קנה-שורש בקרקע, וממנו יצא הצמח ויעלה שוב בשנה הבאה.
חיננית רב-שנתית היא מן הצמחים המעטים הפורחים כבר בעיצומו של חורף, מדצמבר עד אפריל. התפרחת
קרקפת בקוטר 2 ס"מ, והיא דו-גונית: פרחי ההיקף
לשוניים, צבעם לבן מבפנים ונוטה לורוד מבחוץ, והם נקביים, חסרי אבקנים; פרחי המרכז
צינוריים צהובים, דו-מיניים. קסמה הצנוע הוא שהקנה לה את שמותיה, העברי והמדעי (משמעות שמה המדעי – יפה). בעבר קראו לה בעברית "בת-חן".
חפי ה
מעטפת ירוקים, קירחים כמעט בחלקם העליון בצד החיצוני. ה
קרקפות נסגרות בלילה ובסגריר כמצטנעות, ואז בולט הגוון הורוד של הצד החיצוני של הפרחים הלשוניים.
חיננית רב-שנתית גדלה באדמה כבדה במרומי הגולן והחרמון, מעט גם בגליל ואף דרומה יותר, בשומרון, וכן בצפון הבקעה: עמק החולה ובקעת כנרות. תפוצתה העולמית משתרעת באזורים ממוזגים וקרים באירופה ובאסיה. בסוג 15 מינים, בארץ גדלים 3 מינים בר, ועוד מינים אחדים מטופחים בגינות-נוי.
כתב מייק לבנהמקורות מידע