ברומית מאוגדת (בְּרוֹמִית מְאֻגֶּדֶת) היא דגני
חד-שנתי זקוף ובלתי מסתעף, גובהו 20 ס"מ.
ברומית מאוגדת פורחת באביב, ממרס עד מאי. התפרחת היא
מכבד דמוי
אשכול, ובה בין 1 ל-10 שיבוליות. בעת הפריחה התפרחת זקופה, צפופה ומגובבת, יתדית, היינו מחודדת למטה ומתרחבת כלפי מעלה. אחרי ההבשלה היא מתפשקת. ה
שיבולית הבודדת קטנה (1.5–3 ס"מ אורכה), נישאת על
עוקץ קצר. ה
מלענים נוטים הצידה אחרי ההבשלה.
ברומית מאוגדת נפוצה בכל אזורי הארץ, לאורכה מהחרמון עד הנגב, ולרוחבה משפלת החוף דרך ההר המערבי ובקעת הירדן ועד לרמות עבר הירדן. זה מין שכיח מאוד הן ב
בתה והן בערבות, חודר אף למדבר. הוא עמיד ליובש יותר מכל יתר מיני הברומית. גדל במיוחד בקרקע רדודה בחבל הימתיכוני ובערוצים ולרגלי סלעים במדבר. נבדל מ
ברומית הגגות בתפרחתו הזקופה. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שלחופיו המזרחיים והדרומיים של הים התיכון.
הסוג ברומית הוא אחד הסוגים הגדולים במשפחתו, מונים בו 50 מינים בכל רחבי כדור הארץ, 16 מינים בארץ. אופייניים לו תפרחת שהיא מכבד, לרוב מבודר, עם שיבוליות גדולות, ומוץ תחתון שראשו
שסוע, ומגבו יוצא
מלען, מתחת לשסע.
כתב: מייק לבנהמקורות מידע