שום הנגב

צילום: © צביקה אבני
צילום: © צביקה אבני
  • שם הפרח: שום הנגב
  • שם מדעי: Allium rothii
  • משפחה:נרקיסיים Amaryllidaceae
  • מס' עלי כותרת: 6
  • צורת העלה: סרגלי
  • שפת העלה: תמים
  • בית גידול: מדבר
  • צורת הגבעול: עגול
  • צורת חיים: בעל בצל או פקעת (גיאופיט)
  • תפוצה בארץ: מדבר יהודה ובקעת ים המלח, נגב צפוני, נגב והרי אילת
  • עונת הפריחה: פברואר, מרץ
  • צמח מוגן
    תבלין ו/או צמח מאכל
    צמח המשומש לרפואה

מקורות מידע

הצמח במקורות

השום תורבת בעת העתיקה והיה נפוץ כצמח מאכל ומרפא בעל סגולות רבות ביבשות השונות.. כבר ביציאת מצרים כבלו אבותינו "זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם,

את הקישואים ואת האבטיחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים..." (במדבר יא ,ז')

חז"ל מנו את סגולות השום:" השום משביע ומצהיל פנים ומרבה הזרע והורג כינה שבבני מיעיים" (מסכת בבא קמא פ"ב א')

הרמב"ם ממליץ על השום כמשפר התיאבון, כח הראיה, מרבה שתן, ומפחית צמא, ומסייע לצלילות הקול.

השום מקובל מאוד ומשתלב כתבלין ברוב מטבחי העולם.

רופאים קונבנציונליים ממליצים כיום לאכול שיני שום חיות, מרוסקות, כיוון שחלק מהחומרים הועילים לנו נוצרים כהגנה כאשר השום פצוע... וריוחו נודף למרחוק.