בסיה צמירה

ים המלח, 2-2020. צילום: © שרה גולד
ים המלח, 2-2020. צילום: © שרה גולד
  • שם הפרח: בסיה צמירה
  • שם מדעי: Bassia eriophora
  • משפחה:ירבוזיים Amaranthaceae
  • מס' עלי כותרת: 5
  • צורת העלה: פשוט
  • שפת העלה: תמים
  • בית גידול: מדבר
  • צורת הגבעול: עגול
  • צורת חיים: חד-שנתי
  • תפוצה בארץ: מדבר יהודה ובקעת ים המלח, נגב והרי אילת, ערבה, בקעת הירדן
  • עונת הפריחה: מרץ, אפריל, מאי, יוני
בסיה צמירה היא צמח חד-שנתי מדברי, מנוקד כולו בכדורי-צמר לבנים קטנים. הצמח שעיר, מסועף מבסיסו, שרוע, נמוך (10–20 ס"מ). העלים צרים, מסורגים, שעירים, בשרניים קלות.
בסיה צמירה פורחת ממרס עד יוני. הפרחים זעירים ואינם צבעוניים, כרגיל במשפחת הסלקיים. כל פרח יושב בחיק עלה. הפרח עטוף בשערות לבנות ארוכות, הממשיכות ועוטפות גם את הפרי ככדורי-צמר ומסייעות להפצתו ברוח.

בסיה צמירה נפוצה במדבריות חמים, בעיקר במדרונות היורדים לדרום בקעת השבר – הערבה וים-המלח. היא שכיחה ואף שולטת בכתמים בשנים גשומות, יוצרת מרבדים צמריים. תפוצתה העולמית משתרעת במדבריות בצפון-אפריקה ומזרחה ובדרום-מערב אסיה.

בסוג 3 מינים, כולם גדלים גם בארץ.

כתב: מייק לבנה

מקורות מידע