פרע לבנוני

חרמון. צילום: © צביקה אבני
חרמון. צילום: © צביקה אבני
  • שם הפרח: פרע לבנוני
  • שם מדעי: Hypericum libanoticum
  • שם כללי: St. John's wort
  • משפחה:פרעיים Hypericaceae
  • מס' עלי כותרת: 5
  • צורת העלה: פשוט
  • שפת העלה: תמים
  • צורת הגבעול: עגול
  • צורת חיים: שיח ובן-שיח
  • תפוצה בארץ: חרמון
  • עונת הפריחה: מאי, יוני, יולי
פרע לבנוני הוא צמח מפתיע: במדרונות מוכי הרוח של מרומי החרמון הוא מעלה גבעולים זקופים ועליהם שפע פרחים עדינים הלועגים לרוח ומכסים את כל הצמח בצהוב בוהק. גם אחרי תום הפריחה בולט הצמח בנוף ביופיו, בזכות שפע פירותיו האדומים. זה בן-שיח מעוצה רק בבסיסו, והוא מסתעף מבסיסו ומצמיח כל שנה גבעולים חדשים, ירוקים וזקופים, עד גובה של 35 ס"מ. העלים נגדיים, קטנים, סרגליים, שפתם גלולה לאחור.

פרע לבנוני פורח בסוף האביב של מרומי החרמון, ביוני–יולי. הפריחה עשירה, עשרות פרחים בולטים בצבעם ובגודלם עולים על כל גבעול, ופורחים כולם יחד. הגבעולים רבים, זקופים. הפרח צהוב, קוטרו 20 מ"מ. הפרח אופייני לסוג פרע, עם 5 עלי-כותרת צהובים, ובמרכזם – כשיער פרוע – עשרות אבקנים, צהובים אף הם. בשולי כל אחד מעלי הכותרת ערוכות בלוטות שחורות כמחרוזת. הפרי הלקט אדום כהה, יפה, ובו זרעים רבים.

פרע לבנוני גדל במדרונות אבניים ובראשי גבעות. הוא מופיע בארץ רק בחרמון, ברום 1600–2400 מ'. זה צמח חברותי, גדל בכתמים: במקום שיש פרט אחד, נמצא לרוב לידו עוד עשרות פרטים. זהו צמח אנדמי, גדל מכל העולם רק ברכסי הלבנון ומול-הלבנון.

בסוג 200 מינים (לדעת אחרים – 460 מינים), 9 בארץ. בסוג יש מין אחר (Hypericum perforatum) המקובל ברפואה העממית לטיפול בחרדה ובדכאון. אין עדות מדעית לערכו הרפואי של הצמח. מינים אחדים משמשים כצמחי נוי.

כתב: מייק לבנה

מקורות מידע

הצמח במקורות

באנגלית נקרא הסוג פרע, St. John's wort, לכבודו של יוחנן המטביל. מטיפים נוצרים תיארו בכתביהם כי ב-29 באוגוסט בכל שנה, יום עריפת ראשו של יוחנן במצוות המלך הורדוס, מופיעים כתמים אדומים על עלי הצמח, זכר לדמו הקדוש. אולי בהשראת אמונה זו, תוך "גיורה", הציע אפרים רובינוביץ' (הראובני, בוטנאי וחוקר צמחי ארץ-ישראל, אביו של נגה הראובני מייסד "נאות קדומים") בספרו "שמות צמחי ארץ ישראל שנתחדשו או שנתבררו" שראה אור בשנת תרע"ז (1917), את השם "דם זכריהו הנביא", ייתכן שבעקבות האגדה התלמודית המזעזעת על דמו הרותח של הכהן זכריה בן-יהוידע (שלמעשה אינו זכריה הנביא), הנוקם את נקמת הוצאתו להורג בידי יהואש המלך (מסכת גיטין, דף נ"ז עמוד ב').

כתב: דרור מלמד