סנא מדברי הוא צמח
רב-שנתי עשבוני או
שיח שרוע למחצה מן הכליליים (
קטניות). הוא מסתעף מבסיסו, וגובהו עשוי להגיע עד 70 ס"מ.
העלה מנוצה לזוגות, בלי עלה בודד קיצוני. עלעליו מעטים, רחבים, צפופים, ביציים, ראשם רחב מבסיסם, הקצה מעוגל. בחשיכה הם מתקפלים לתנוחת-שינה. על
פטוטרת העלה יש בלוטות. מקור השם סנא הוא בשמו המדעי החדש של Senna, שנקבע בעקבות שם ערבי.
סנא מדברי פורח במשך כמעט חצי שנה, בין ספטמבר לאפריל. הפרח צהוב בהיר, קעור כספל, מעט בלתי-סימטרי. הפרחים ערוכים ב
אשכולות צדדיים. לגביע צינור קצר, ובראשו 5 שיניים. עלי ה
כותרת כמעט שווים, עם ציפורן וטרף, מעורקים בסגול. 10 ה
אבקנים ערוכים ב-3 קבוצות נפרדות: 3 אבקנים שזיריהם ארוכים, ובראשם מאבקים נפתחים, שאבקתם פורייה, והם מקיפים את השחלה; 4 אבקנים שזיריהם קצרים, ובראשם מאבקים שאבקתם שופעת אך אינה פוריה, והיא משמשת מאכל למאביקים; ו-3 אבקנים מנוונים, חסרי אבקה, המשמשים מקום חניה למאביקים. האבקנים הפוריים מבשילים אחרי הצלקות, מה שמקטין את הסיכוי להאבקה עצמית. אין צוף, ההאבקה נעשית בידי חרקים שוחרי אבקה. הפרי מוארך קצר, שטוח ורחב, קשתי מעט. לאורך אמצע קשוותיו יש שורת בליטות מיוחדות, בליטה לכל זרע.
סוג זה נמנה בעבר על משפחת הקסאלפיניים, שנחנשבת כיום כתת-משפחה של הקטניות.
סנא מדברי נדיר בארץ, גדל בנחלים במדבריות חמים בעמק הערבה ובעיקר בסביבות אילת. תפוצתו העולמית מצומצמת לאזור החם בצפונה של אפריקה המזרחית.
הצמח משמש אמצעי משלשל ונגד הרעלות. בסוג כלולים 400 מינים, בעיקר טרופיים. 2 מינים גדלים בר בארץ, מין נוסף מקובל בנוי, במיוחד בנטיעות בשולי כבישים.
כתב: מייק לבנהמקורות מידע
הצמח במקורות
הסנא נזכר בכתבי אסף הרופא מן המאה ה-6 לסה"נ כתרופה לעיניים, להרעלות ולאבנים בכליות: "אם יוכת עליהו עד צאת מימיו יערב בדבש ויוטח בתוך העיניים, יבהיקם ויאיר אותם ויסיר הלובן. ואם תשקה ממנו לכל סם שימות בו האדם ימליט. ויועיל לכליות ולעוצרי השתן ויפוצץ האבן".
כתב: מייק לבנה