בן-חרדל מצוי

בן-חרדל מצוי הוא מצליב חד-שנתי זקוף, מסועף ונוקשה, גובהו 15–60 ס"מ. טעמו חריף כחרדל, במיוחד עלים צעירים וניצני פרחים. הגבעולים מכוסים בדלילות בשערות מפושקות. העלים כינוריים עד מנוצים. העלים התחתונים ערוכים בשושנת, נישאים על פטוטרות; העליונים יושבים.

בן-חרדל מצוי פורח מינואר עד אפריל. הפרח מצליב אופייני, גדול, אורך עלי הכותרת 2 ס"מ. צבעם צהוב או קרם, סימנם הבולט הוא היותם מעורקים בסגול. לעלה הכותרת טרף רחב וציפורן צרה וארוכה. התפרחת אשכול, והיא מתארכת עם הפריחה, כך שהפרט פורח במשך תקופה ארוכה. הפרי סרגלי באורך 3 ס"מ, בקצהו מקור חסר זרעים דמוי חרב. הפרי זקוף וצמוד לגבעול, אינו נפתח.

בן-חרדל מצוי גדל בשדות בור ובמעזבות. שכיח ואף שולט בכתמים מרהיבים. גדל בצפון הארץ ובמרכזה, וכן בערבה ובעבר הירדן המזרחי. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות הים התיכון והמזרח התיכון.

כתב: מייק לבנה

מקורות מידע  

על שימוש בשדרים המוצפנים בשמות צמחים בימי חכמינו אפשר ללמוד מהציטוט הבא:

"הוה ליה ההוא ברתא דשמה גירא קעבדה איסורא שדר ליה גרגירא שדר ליה כוסברתא שדר ליה כרתי שלח ליה חסא" (עבודה זרה י ע"ב).

פירוש: הֲוָה לֵיהּ הַהוּא בְּרַתָּא [היתה לו לאנטונינוס בת אחת] ששְׁמָהּ היה גִּירָא, קָעָבְדָה אִיסּוּרָא [ועשתה דבר איסור, בזנות], שְׁדַר לֵיהּ [שלח לו] אנטונינוס לרבי את הצמח גַּרְגִּירָא שיש בו רמז: גר (=זנתה) גירא, שְׁדַר לֵיהּ [שלח לו] רבי צמח ששמו כּוּסְבַּרְתָא, ואנטונינוס הבין שהוא רומז לו: כוס ברתא (=הרוג את הבת). שְׁדַר לֵיהּ [שלח לו] אנטונינוס את הצמח כַּרְתִּי שיש בו רמז: אני נכרת אם אני אעשה כן. שָׁלַח לֵיהּ [שלח לו] רבי חָסָא, לומר: חוס עליה. (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ)

שמות נרדפים לבן-חרדל מצוי במקורות: אורות, גרגיר, גרגירא

(מתוך פורטל הדף הימי בעריכת ד"ר משה רענן)