דלעת-נחש מצויה היא
מטפס עשבוני רב-שנתי עם שורשים אוגרי-מזון. ענפיו משתרעים לרוחב עד שמוצאים על מה לטפס. ה
קנוקנות מעניינות: הסתכל בקנוקנת בוגרת, ותראה כי באמצעה חל שינוי בכיוון ההתפתלות. דומה כי היא הסתובבה תחילה לכיוון אחד, אך משלא פגשה עצם קשה להיכרך סביבו בכיוון זה – היא "נמלכה בדעתה" בשלב מסויים, והתחילה לחפש בכיוון ההפוך. העלה כפני,
מפורץ לרוב עמוקות ל-5–9 אונות. הוא קירח לרוב, לעיתים שעיר-זיפני, פניו מגובששים. ה
גבעול וה
גביע שעירים-זיפניים.
דלעת-נחש מצויה פורחת באביב, ממארס עד מאי. הפרחים ירקרקים, דומים מאוד לפרחיו של קרובה המלפפון. עלי ה
כותרת מעורקים בעורקים שקועים בצבע ירוק כהה. הפרחים חד-מיניים, ולרוב הצמח
דו-ביתי, היינו פרט אחד כל פרחיו נקביים, פרט אחר כל פרחיו
זכריים, ואין פרחים
נקביים וזכריים על אותו פרט. הפרחים הנקביים והפירות ערוכים באשכולות. הגביע פעמוני. הכותרת
גלגלית, עם צינור מאוחה-עלים ו
אוגן פרוש מחולק ל-5 אונות. בפרח הזכרי 5
אבקנים הערוכים 2+2+1; בפרח הנקבי 3–5 אבקנים מנוונים, ועמוד
עלי שסוע ל-3 אונות. הפרח מפריש צוף. ההאבקה נעשית על-ידי דבורים. הפרי
ענבה כדורית קטנה, אדומה, משורטטת-מעורקת בחן, קוטרה 1 ס"מ.
דלעת-נחש מצויה גדלה בבתי גידול מגוונים מאוד: צל
חורש,
יער,
בתה, צומח עשבוני, משוכות, גדות נחלים. המין נפוץ בצפון הארץ ובמרכזה. תפוצתו העולמית עיקרה בארצות המזרח התיכון.
באירופה יש בסוג מינים ששורשיהם מכילים רעל מסוכן, ונעשה בהם שימוש ברפואה הומיאופתית.
כתב: מייק לבנהמקורות מידע