טפיל מדברי חסר עלים. צורתו כמקל זקוף, עבה וקצר (15 עד 30 ס"מ). צבעו אדום, ומרקמו בשרני. פורח מפברואר עד יולי. כל גוף הצמח מכוסה כולו בצפיפות במאות פרחים ארגמניים. בין הפרחים יש
זכריים, נקביים ודו-מיניים: הפרח ה
נקבי חסר עטיף; לפרח הזכרי, וכן לפרח הדו-מיני, יש
עטיף ו
אבקן יחיד. הצמח היבש מתבלט בנוף גם אחרי שסיים את פריחתו.
מפרחי הטופל מפיקים צבע אדום לצביעת בדים.
נטפל לשורשי צמחים שכנים, כגון מלוח ואשל. גדל במדבר ובשולי-מדבר (כולל למשל גם דרום הגולן). נדיר, תפוצתו בארץ מוגבלת למזרח הנגב ולבקעה, מן הערבה ועד לבקעת כנרות. המין יחיד בסוגו ובמשפחתו.
כתב: מייק לבנההצמח גדל במדרונות בעליה לגולן דרך אל חמה, בערבה, ובנגב.
מקורות מידע
הצמח במקורות
שלח לנו הגולש יגאל גרנות סיפור מעניין על הצמח:
אחד הספורים היותר יפים זה הקשר בין הטופל האדום ומלטה. יש איון קטן ליד החוף שבו גדל הצמח הזה וההוספיטלרים שהגיעו לאי הקימו מבצר שישמור על הצמח (אותו חלקו כמתנה יקרת ערך למלכים ושועים אחרים במקום זהב) ומי שנתפס גונב - נידון למוות או לגרוע מזה - עבדות באניות של הצלבנים האלה. וכל זה בגלל הסגולות הרפואיות שהאמינו שיש לצמח וביחוד יכולתו לרפא פצעים חיצוניים ופנימיים (אולקוס). הצמח גם נחשב לפטריה עד סוף המאה ה- 19 ורק אז גילו שזה בעצם צמח עילאי - רק טפיל. יש עוד ועוד ספורים על הצמח הזה ומלטה ודי גם לראות את כל הספרות שהם הוציאו על הצמח הזה ועלילותיו.
קישורים
אגדת הטופל באי גוזו במלטה...