כתריים אדמדמים

חולות שונרא, אפריל. צילום: © אמנון ליבנה (בוצי)
חולות שונרא, אפריל. צילום: © אמנון ליבנה (בוצי)
  • שם הפרח: כתריים אדמדמים לחצו לשמיעה
  • שם מדעי: Dipcadi erythraeum לחצו לשמיעה
  • משפחה:אספרגיים Asparagaceae
  • מס' עלי כותרת: מאוחה
  • צורת העלה: סרגלי
  • שפת העלה: תמים
  • בית גידול: מדבר
  • צורת הגבעול: עגול
  • צורת חיים: בעל בצל או פקעת (גיאופיט)
  • תפוצה בארץ: נגב צפוני, נגב והרי אילת, ערבה
  • עונת הפריחה: פברואר, מרץ, אפריל, מאי
  • צמח מוגן
    בסכנת הכחדה
כתריים אדמדמים הם גיאופיט מדברי חורפי נמוך. אין לצמח גבעול פרט לעמוד הפריחה, שהוא זקוף, גובהו 15 ס"מ, והוא יחיד ואינו מתפצל. הבצל ביצי, עטוף בקליפות קרומיות לבנות, קוטרו 1–4 ס"מ, והוא טמון עמוק בקרקע. העלים מעטים, סרגליים, שעוותיים–מכחילים, קירחים, בשרניים במקצת, קשותים אחורה. כולם יוצאים רק מבסיס הצמח.

כתריים אדמדמים פורחים במרס. התפרחת דלילה, אשכול חד-צדדי, ולפרחים יש חפים קרומיים. אורך הפרח 13 מ"מ. הפרח בכללו צינורי, נטוי מטה או הצידה. הוא נראה מוזר, כמו שני פרחים שונים בני 3 עלי כותרת כל אחד, היושבים זה בתוך זה כשעליהם ערוכים לסירוגין, כך שהפרח נראה כמו שני פרחים נבדלים. עלי העטיף החיצוניים שונים בבירור מן הפנימיים לא רק במיקומם, אלא גם בצורתם: הם מוארכים, מופשלים לאחור, הקצה שלהם מחודד ונראה נפרד מיתר העלה; עלי העטיף הפנימיים מאוחים כדי מחצית אורכם, אונותיהם קצרות ומעוגלות. צבע עלי העטיף ירוק מבחוץ, אדמדם–חום מבפנים. האבקנים קבועים בלוע צינור הכותרת. כל דוּר מזכיר בצורתו כתר, והפרח כולו כמו 2 כתרים זה בתוך זה, מכאן שם הסוג.

כתריים אדמדמים הם צמח נדיר למדי, גדל במפוזר בחולות במדבריות הדרום. הצמח מוגן על-ידי החוק. תפוצתו העולמית משתרעת במדבריות צפון-אפריקה ודרום-מערב אסיה.

כתב: מייק לבנה

מקורות מידע

קישורים

סרטון של מורי חן על הכתריים