מנתור מחוספס הוא צמח
חד-שנתי קטן, שעיר–מאפיר, אך פחות שעיר מיתר מיני המנתור. ה
גבעול זקוף, מסתעף במקצת, גובהו משתנה בהתאם לתנאי גידולו של כל פרט, בין 7–27 ס"מ. העלה מוארך, אזמלי עד סרגלי, אורכו 6 ס"מ, ושפתו תמימה או
משוננת בשיניים רדודות.
מנתור מחוספס פורח מינואר עד אפריל, בעיקר במרס. ה
כותרת גדולה, צבעה ורוד עז. צינור הכותרת ארוך,
אוגן הכותרת קוטרו עד 2 ס"מ. עלי הכותרת מריתיים (מתרחבים לקראת הקצה), שפתם גלונית. הפרח פתוח גם ביום (במינים אחרים של מנתור פתוח הפרח בעיקר בלילה), והוא מושך דבורי בר. הפרי הוא
תרמיל נוקשה, גלילי, צר, מכוסה שערות אפורות הדוקות, אורכו 5 ס"מ. בראשו נישאות 2 קרניים אופקיות עבות, אורך הקרניים כפול מעובי הפרי.
מנתור מחוספס הוא מין
אנדמי לארץ-ישראל. הוא גדל בעיקר במדבר יהודה, בעמק הירדן ובמואב, ובתחום גידולו הוא שכיח. בית-גידולו האופייני הוא מדרונות אבניים וסלעיים, ערוצים ומישורים במדבר. זה המין היחיד בסוגו הגדל בקבוצות צפופות ויוצר מרבדים.
הסוג כולל 50 מינים, רובם צמחים שעירים–מלבינים של ערבות וחולות, עם פרח ריחני ששפת עלי הכותרת שלו גלונית, ופרי סרגלי שקצהו נושא קרניים. פותחו ממנו גם צמחי נוי מבוקשים. בארץ גדלים 6 מיני בר ו-2 מיני תרבות.
כתב: מייק לבנה
מקורות מידע