כפיות שעירות

בורות לוץ, אפריל, צילום: © שרה גולד
בורות לוץ, אפריל, צילום: © שרה גולד
  • שם הפרח: כפיות שעירות
  • שם מדעי: Carrichtera annua
  • משפחה:מצליבים Brassicaceae
  • מס' עלי כותרת: 4
  • צורת העלה: מחולק לאונות
  • שפת העלה: מפורץ
  • בית גידול: קרקעות מלוחות
  • צורת הגבעול: עגול
  • צורת חיים: חד-שנתי
  • תפוצה בארץ: גולן, עמק ירדן עליון, גלבוע, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, עין גדי, שרון, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת, ערבה, בקעת הירדן
  • עונת הפריחה: ינואר, פברואר, מרץ, אפריל, מאי
  • צמח צופני

כפיות שעירות הן מצליב חד-שנתי מדברי מסועף, גובהו בין 5 ל-25 ס"מ, בהתאם לכמות הגשם באותה שנה. הגבעולים ועורקי העלים שעירים לפעמים בשערות גדולות וקשות, לא נעימות למגע. העלים גזורים פעם או פעמיים לאונות צרות שראשן מעוגל. גון העלים ירוק כהה.
כפיות שעירות פורחות בין ינואר למאי. הפרח גדול, קוטרו עד 10 מ"מ. צבע עלי הכותרת קרם, ועליהם עורקים סגולים, בולטים בניגוד-צבעם לרקע. הפרי נטוי מטה, אורכו 10 מ"מ והוא עשוי שני חלקים שונים מאוד זה מזה: החלק הבסיסי ביצי, מכוסה זיפים גסים וגדולים הערוכים ב-3 טורים על עורקים בולטים, ובו 2–4 זרעים. החלק הקיצוני חסר זרעים, קירח, שטוח, קעור ככפית. מבנה זה קשור בהסתגלות הצמח המת לשמור על זרעיו מוגנים בתוכו, ולשחררם רק כאשר טיפות הגשם מכות בעוז על הכפית.
כפיות שעירות הן מין שכיח ואף שולט בכתמים בצפון הנגב, בבקעה ובערבה, וברצועת הספר של ההר המרכזי. במקום הימצאו הוא גדל בריכוזים צפופים. הוא מגיע מעט גם לדרום הגולן, לגליל התחתון ולדרום מישור החוף. תפוצתו העולמית משתרעת בשולי המדבר בצפון אפריקה ובלבאנט.
המין יחיד בסוגו.

כתב מייק לבנה

מקורות מידע