טוריים זיפניים

צילום: © שרה גולד
צילום: © שרה גולד
  • שם הפרח: טוריים זיפניים
  • שם מדעי: Diplotaxis harra
  • משפחה:מצליבים Brassicaceae
  • מס' עלי כותרת: 4
  • צורת העלה: פשוט
  • שפת העלה: משונן
  • בית גידול: מדבר
  • צורת הגבעול: עגול
  • צורת חיים: חד-שנתי
  • תפוצה בארץ: מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת, ערבה
  • עונת הפריחה: ינואר, פברואר, מרץ, אפריל, מאי
  • צמח צופני
טוריים זיפניים הם מצליב מדברי זקוף, גובהו 40 ס"מ. הופעתו שעירה–זיפנית מאוד. הוא גדל לרוב כצמח חד-שנתי, לעיתים מתקיים פרט אחד במשך שנתיים או אף יותר. העלים ביציים, שלמים או מחולקים לאונות, קצת בשרניים, רובם מרוכזים בבסיס הצמח. כשממוללים אותם נודף ריח אופייני למצליבים, מזכיר ריח של קולרבי.

טוריים זיפניים פורחים באביב, בין מרס למאי. צבע הכותרת צהוב תחילה, אחר מחוויר. צבע הגביע, וכמוהו גם עוקץ הפרח, ירוק הנוטה מעט לצהוב–אדמדם. הקציץ סרגלי ארוך (3–4 ס"מ), שטוח, נוטה מטה, מדיף ריח חריף של צנון בהיפצעו.

טוריים זיפניים גדלים במדרונות סלעיים ובערוצי-נחלים במדבריות. המין שכיח מאוד בדרום הארץ ובמזרחה, אך אינו מופיע בכתמים צפופים כמצליבים אחרים.

הסוג טוריים כולל צמחים טיפוסיים למשפחת המצליבים, שייחודם בעריכת הזרעים בפרי: הפרי הוא קציץ ארוך, סרגלי, פחוס מעט מצדדיו, ובו 2 מגורות, שהזרעים ערוכים בכל אחת מהן בשני טורים, ולא בטור אחד, כמו ברוב יתר הסוגים במשפחה. בראש הפרי מקור קצר חסר זרעים. בהבשילו נפתח הפרי מלמטה כלפי מעלה. בסוג 35 מינים, בארץ 4–6.

כתב: מייק לבנה

מקורות מידע