אבובית מקורקפת היא צמח
חד-שנתי זקוף, בלתי מסתעף. העלים וגביעי הפרחים נושאים שערות ארוכות. עלי הצמח אינם ריחניים, בניגוד לרבים מבני משפחתו, ובמיוחד בניגוד לבן-סוגו, המין
אבובית החרטומים.
אַבּוּבִית מְקֻרְקֶפֶת פורחת מפברואר עד יוני. הפרחים מרוכזים כולם בראש ה
גבעול כקרקפת כדורית, וסביבה ערוכים עלים רחבים, מעין מעטפת. ה
גביע צינורי ארוך, לאורכו 13 עורקים ובקצהו 5 שיניים. הפרח שפתני אופייני, צבעו ורוד או סגול. צינור ה
כותרת ארוך (אבוב=צינור), ה
אוגן קטן, פרוש. השפה העליונה רחבה, בסיסה בהיר ועליו כתמים כהים. לפרח רק 2
אבקנים (יש עוד שניים, אך הם מנוונים, שרידיים).
אבובית מקורקפת נפוצה ב
בתה ובשדות-בוּר ברוב אזורי צפון הארץ ומרכזה, ואף חודרת בערוצים דרומה עד מרכז הנגב, ובמדרונות אבניים היא מגיעה צפונה עד רום של 1,800 מ' בחרמון.
תפוצתה העולמית משתרעת בארצות הים התיכון והמזרח התיכון.
בסוג עוד 2 מינים בארץ:
אבובית עדינה היא מין נדיר של מדבריות,
אבובית החרטומים היא מין נדיר של מרומי החרמון.
כתב: מייק לבנה