זמזומית מפושקת היא
גיאופיט חורפי, שכל חלקיו העל-אדמתיים מתייבשים ומתים מדי שנה בקיץ. גובה הצמח 50 ס"מ, הרבה יותר מזה של מיני זמזומית אחרים, והוא עוד מתארך עם הבשלת הפירות. זהו צמח-גלגל: התפרחת כולה מתקשחת וניתקת כגוש אחד מהצמח ומתגלגלת ברוח לפזר את זרעיה.
זמזומית מפושקת פורחת באפריל–מאי, מאוחר יותר מאשר מינים אחרים של זמזומית.
כפתורי הפרחים סגולים כהים. לפרחים התחתונים בתפרחת
עוקצים ארוכים פי 4 מאורך ה
עטיף, והם עוד מתארכים עם הבשלת הפרי. כל התפרחת, כבר בפריחה, חרוטית בצורתה, דלילה.
זמזומית מפושקת נפוצה ברוב אזורי צפון הארץ ומרכזה. היא גדלה באדמה כבדה בחבל הימתיכוני, שזה
בית-גידול ההולך ונכבש בידי האדם, ומעריכים כי נותרו פחות מ-100 אתרים עם מין זה בישראל.
תפוצתה העולמית משתרעת במזרח התיכון.
הסוג זמזומית כולל גיאופיטים שפרחיהם קטנים,
צינוריים, צפופים,
בשרניים, מזמזמים כשממוללים בעדינות את התפרחת ליד האוזן. העלים סרגליים, מרוכזים בבסיס הצמח. התפרחת אשכול. לפרח צינור מאוחה-עלים ובקצהו 6
אונות מפורדות, שאורכן מגיע לרבע מאורך הצינור או יותר. זאת לעומת הסוגים הדומים לו, כדן ומצילות, שאורך אונות ה
כותרת קטן בהם מרבע צינור הכותרת. 6
אבקנים יושבים בבסיס אונות העטיף.
מונים 50 מיני זמזומית, מהם 10 בארץ.
כתב: מייק לבנהמקורות מידע