נורית יתדית

צמח רב-שנתי מסועף של מרומי החרמון, גובהו 20 ס"מ. קנה-השורש שטחי, סמוך לפני הקרקע. העלה התחתון שעיר, מחולק לאונות יתדיות. פורח ממאי עד יוני, בגליל ובגולן כבר החל במארס. עלי הגביע 5, ירוקים. עלי הכותרת 5, צהובים, מלבינים כשהפרח נובל. הפרח מבריק מאוד. העליים והאבקנים מרובים, ערוכים בצורה לוליינית (ולא בדורים נפרדים, כמו ברוב הפרחים). הפרח מפריש צוף בבסיס עלי הכותרת, והוא מואבק על-ידי דבורים קטנות ובינוניות, צרעות, זבובים וחיפושיות. הפרי מקובץ, דמוי קרקפת מוארכת או שיבולת קצרה.

גדל רק בקצה הצפון של הארץ: נדיר בגליל העליון ובגולן, שכיח מאוד בחרמון מרום של 1,300 מ' ומעלה.

תפוצתו העולמית משתרעת בארצות הים התיכון והמזרח התיכון.

בסוג נורית 400 מינים (230 מינים לדעת אחרים), בארץ 20. שמו מחדש שם תלמודי ארמי "נוריתא", וניתן בזכות האור המוחזר מהפרחים, שרבים מהם מבריקים מאוד, רובם צהובים. בנוֹי מטפחים זנים "ממולאים" (מרובי עלי כותרת) בצבעים מרנינים שונים, שפותחו מהמין נורית אסיה.

כתב: מייק לבנה

מקורות מידע 

הצמח במקורות

שמו מחדש שם תלמודי ארמי "נוריתא", וניתן בזכות האור המוחזר מהפרחים, שרבים מהם מבריקים מאוד, רובם צהובים.