סבונית השדה

בקעת נטופה, אפריל. צילום: © רחלי שוורץ-צחור
בקעת נטופה, אפריל. צילום: © רחלי שוורץ-צחור
  • שם הצמח: סבונית השדה
  • שם מדעי: Vaccaria hispanica
  • שם עממי: Cow Savignia
  • שם ערבי: פול אל-ערב
  • משפחה:צפורניים Caryophyllaceae
  • מס' עלי כותרת: 5
  • צורת העלה: פשוט
  • שפת העלה: תמים
  • בית גידול: קרקעות כבדות
  • צורת הגבעול: עגול
  • צורת חיים: חד-שנתי
  • תפוצה בארץ: גולן, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שרון, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת
  • עונת הפריחה: פברואר, מרץ, אפריל, מאי
מאת: מייק לבנה
 
אודות הצמח
 
סבונית השדה הוא צמח חד-שנתי קירח, זקוף ומסועף, מבנהו כמעט כדורי. העלים נגדיים. הענפים נגדיים. שורשיו מכילים גלוקוזיד הנקרא ספונין. זה חומר היוצר קצף סבוני כשמערבבים אותו במים. משתמשים בו בייצור תכשירי-ניקוי, תחליבים ומשקאות. העלים נגדיים, כחלחלים בגלל כסות שעווה. העלים יושבים, העליונים מאוחים בבסיסיהם לבן-זוגם וחרוזים על הגבעול. צמח גלגל.

סבונית השדה פורחת מפברואר עד מאי. הפרח ורוד, דומה לציפורן, והוא ניכר בנקל לפי הצלעות (רכסים) שלאורך עלי הגביע. 5 עלי גביע, 5 עלי כותרת משוננים באורח בלתי סדיר בקצותיהם. 10 אבקנים. הלקט ביצי, מכונף לאורכו. זרעים רבים, שחורים, 2 מ"מ, פניהם מגובששים.

סבונית השדה גדלה באדמה כבדה בשדות בחבל הימתיכוני, וגם באדמות לס בשולי המדבר. היא נפוצה בכל אזורי צפון הארץ ומרכזה. תפוצתה העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון.

מקורות מידע