חפורית מוזרה

שפלה, 4-2020. צילום: © שרה גולד
שפלה, 4-2020. צילום: © שרה גולד
  • שם הפרח: חפורית מוזרה לחצו לשמיעה
  • שם מדעי: Phalaris paradoxa לחצו לשמיעה
  • משפחה:דגניים Poaceae
  • מס' עלי כותרת: חסר עלי כותרת
  • צורת העלה: סרגלי
  • שפת העלה: תמים
  • צורת הגבעול: עגול
  • צורת חיים: חד-שנתי
  • תפוצה בארץ: גולן, חרמון, גליל, חוף הים התיכון, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, עין גדי, שרון, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת, ערבה, בקעת הירדן
  • עונת הפריחה: מרץ, אפריל, מאי, יוני, יולי, אוגוסט
  • צמח אלרגני
חפורית מוזרה היא דגני חד-שנתי זקוף מתת-משפחת הסיסניים, גובהה 20–50 ס"מ, והיא מסתעפת בעיקר מבסיסה. טרפי העלים ארוכים, עד 25 ס"מ. הלשון קרומית. נדן העלה העליון נפוח ועוטף את בסיס התפרחת. מפרקי הקנה תפוחים, בהירים, והקנה כפוף בהם קלות בזוית קהה מאוד. במעבר מהנדן לטרף העלה מופיע משולש לבן.

חפורית מוזרה פורחת במשך תקופה ממושכת, באביב ובקיץ, ממרס עד אוגוסט. תפרחתה אכן מוזרה, קשה לתאר אותה. השם המדעי גזור ממילה שמשמעותה כרבולת, ואכן יש משהו המזכיר כרבולת במראה השיבולית הבודדת. המכבד גלילי צפוף, דמוי שיבולת, חלקו הרחב ביותר נמצא ברבע העליון שלו. השיבוליות ערוכות בקבוצות, כל קבוצה היא יחידת-תפוצה עצמאית. בכל קבוצה יש רק שיבולית אחת עם פרח פורה, דו-מיני, ועוד 6 שיבוליות שפרחיהן מנוונים, קשקשיים, דמויי יתד. הגלומות נושאות קרין המתרחב לכנף, והן משוננות בקצותיהן שינון גס הבולט לעין. המראה הכללי של המכבד הוא פרוע (בניגוד למראה הכללי של התפרחת בחפורית קטנה, שהוא מסודר יפה).

חפורית מוזרה שכיחה בבתי-גידול מושפעי אדם: כעשב-רע בשדות-דגן, וכן בצידי דרכים. נפוצה בכל אזורי הארץ פרט לדרום הנגב. תפוצתה העולמית משתרעת בארצות הים התיכון ובדרום-מערב אירופה.

בסוג חפורית 40 מינים, בארץ 5.

כתב: מייק לבנה

מקורות מידע