תלתן צר-עלים הוא צמח
עשבוני חד-שנתי, עטוי שערות הדוקות או מפושקות, שרוע עד זקוף, גובהו 30-10 ס"מ. ה
גבעול מסועף מעט. בסוג תלתן העלה
מורכב ולו 3
עלעלים (עלה תלתני). בבסיס כל עלה
תלתני מצויים שני עלי-לוואי מאוחים בבסיסם ומעורים בפטוטרת, עד למחצית אורכם, בסיסם קרומי ומעורק, קצותיהם ה
מפורדים מרצעניים, מסתיימים בחוד ארוך דמוי-זיף. העלים מסורגים. לעלים התחתונים
פטוטרות קצרות ולעלים העליונים פטוטרות ארוכות. ה
עלעלים צרים (מכאן שם המין. גם השם המדעי, angustifolium, מלטינית: angustus - "צר", folium - "עלה"), איזמלניים-סרגליים, קצותיהם בעלים העליונים מחודדים ובעלים התחתונים קהים, מכוסים בשערות הדוקות בשני צדדיהם. התפרחת
קרקפת משובלת, מרובת פרחים, גלילית-חרוטית, נישאת על עוקץ. צינור-ה
גביע גלילי-פעמוני, עטוי שערות זיפניות הדוקות או מפושקות, שיני-הגביע מרצעניות, צרות, מתחדדות, השן התחתונה גדולה מעט מחברותיה. ה
כותרת ורודה-חיוורת עד ארגמנית, בולטת מעט מצינור-הגביע, אך אינה פורצת אל מחוץ לשיני הגביע. המפרש
מפורץ בראשו. ב
גביע הפורה מתפשקות השיניים ככוכב, לוע
הגביע חסום. בגביע הפורה הבשל כלוא
תרמיל ביצני, קרומי, מכיל זרע ביצני אחד, חום-בהיר. מוכרים זנים שבהם קיימת שונות צורנית, המתבטאת בגובה הצמח, במופע שרוע או זקוף, במידת החדות של שיני-הגביע ובצבע הכותרת.
תלתן צר-עלים פורח באביב. הוא נדיר מאוד בישראל וגדל ב
בתות בכרמל, בעמק עכו ובחרמון. הוא צמח אדום, הנמצא בסכנת הכחדה בישראל. תפוצתו העולמית באגן הים-התיכון, בדרום-אירופה, בקווקז ובאירן. הצמח נכלל בפלורה פלסטינה אך לא נמצא קרוב למאה שנה, מאז איסופו בפלסטינה בשלהי המאה ה-19 ועד למציאתו מחדש, בנחל נשר, על-ידי יואב גרטמן, בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת.
תלתן צר-עלים תואר בשנת 1753, על-ידי אבי הטקסונומיה המודרנית לינאוס (Carl Linnaeus, 1707-1778).
שמו המדעי של הסוג, Trifolium (מלטינית: tri - "שלשה", folium - "עלה", לאמור: "שלישיית עלים"), מאזכר את העלה ה
מורכב מ-3
עלעלים וכך גם בעברית: תלתן, מ"תלת" - "שלושה".
השם תלתן נזכר במשנה (ראו משמאל: "הצמח במקורות"), אולם רוב המפרשים והחוקרים סבורים כי הכוונה לסוג אחר (גרגרנית). בספרו "שמות צמחי ארץ ישראל שנתחדשו או שנתבררו" (תרע"ז, 1917), שאל אפרים רובינוביץ' (הראובני, בוטנאי וחוקר צמחי ארץ-ישראל, אביו של נגה הראובני מייסד "נאות קדומים") את השם המשנאי לסוג Trifolium וקרא לו "תלתן-אספסת". השם "תִּלְתָּן צַר-עָלִים" נזכר לראשונה במגדיר הצמחים העברי הראשון, ה"מגדיר לצמחי ארץ-ישראל", מאת א. איג, מ. זהרי ונ. פינברון, שראה אור בשנת תרצ"א (1931), אלא ששם הוא ניתן למין אחר (T. stenophyllum), שהיום נחשב כשם נרדף לתלתן פלשתי. כשנתברר ששם זה אינו לגיטימי, משום שבואסייה (Pierre Edmond Boissier, 1810-1885) שתיאר את המין תלתן פלשתי השתמש בשם stenophyllum שהיה שמור למין אחר לפניו, הוחלפו שמות המין המדעי והעברי על-ידי פרופ' מיכאל זהרי לשם המוכר לנו כיום (T. philistaeum, תלתן פלשתי). השם "תלתן צר-עלים" חודש למין המוכר לנו כיום בשם זה בכרך השני של הפלורה פלסטינה, שנערך על-ידי פרופ' מיכאל זהרי וראה אור בשנת 1972. שם זה נכלל ברשימת שמות הצמחים הרשמית של האקדמיה ללשון העברית במילון לשמות צמחי ארץ-ישראל, תשס"ג (2003).
בסוג תלתן מוכרים כיום 245 מינים, 50 מהם נאספו בישראל.
כתב: דרור מלמד
מקורות מידע
הצמח במקורות
השם תלתן נזכר כמה פעמים במשנה. במסכת כלאיים (פרק ב', משנה ה') מורה המשנה כי אין חובה לנכש עשבים שוטים שצמחו בינות לתלתן המגודל כצמח מספוא לבהמות ואין לחשוש לכלאיים, משום שאין בעל הבית מעוניין בעשבים אלה והם לו מטרד: "וְכֵן תִּלְתָּן שֶׁהֶעֱלָה מִינֵי צְמָחִים - אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְנַכֵּשׁ".
במסכת מעשרות (פרק א', משניות ב'-ג') מסבירה המשנה כי חובת הפרשת מעשרות מהתלתן היא משלב שהפרי בשל דיו, על מנת שזרעיו יוכלו לנבוט ולגדל את הדור הבא: "מֵאֵימָתַי הַפֵּרוֹת חַיָּבוֹת בַּמַּעַשְׂרוֹת... הַתִּלְתָּן - מִשֶּׁתְּצַמֵּחַ".
המפרשים ורש"י בראשם, זיהו את התלתן המשנאי עם המין גרגרנית החילבה. השם תלתן נשמר למין
גרגרנית החילבה גם במילונם של פ. אוירבך ומ. אזרחי (קרישבסקי), "ילקוט הצמחים", שיצא לאור ע"י ועד הלשון העברית בשנת תר"ץ (1930). רק שנה מאוחר יותר הוחל להשתמש באופן סדיר בשם תלתן לסוג המוכר לנו כיום בשם זה ע"י איג וחבריו במגדיר הצמחים שערכו וראה אור בשנת 1931.
כתב: דרור מלמד