דלג לתוכן העמוד
עמוד הבית
עבור לתפריט ראשי
עבור לקישורים מומלצים בתחתית העמוד
He
חיפוש מתקדם
פתח תפריט
משפחות הצמחים
חזרה
משפחות הצמחים
משפחת האברשיים
משפחת האברתיים
משפחת האדמוניתיים
משפחת האורניים
משפחת האזדרכתיים
משפחת האיריסיים
משפחת האלוניים
משפחת האלטיניים
משפחת האלף-העלה
משפחת האלתיים
משפחת האספלניים
משפחת האספרגיים
משפחת האפרוריתיים
משפחת הארכוביתיים
משפחת האשחריים
משפחת האשליים
משפחת הבאשניים
משפחת הבוציציים
משפחת הביברשטיניים
משפחת הביגנוניים
משפחת הבקעצוריים
משפחת הברושיים
משפחת הגומאיים
משפחת הגליתיים
משפחת הגפיתיים
משפחת הגפניים
משפחת הגרניים
משפחת הדגניים
משפחת הדולביים
משפחת הדלועיים
משפחת הדנשטטיים
משפחת הדקליים
משפחת ההדסיים
משפחת ההרדופיים
משפחת ההרנוגיים
משפחת הולריניים
משפחת הורבניים
משפחת הורדיים
משפחת הזוגניים
משפחת הזיפניים
משפחת הזיתיים
משפחת החבלבליים
משפחת החיעדיים
משפחת החלבלוביים
משפחת החלמיתיים
משפחת החמציציים
משפחת הטבוריתיים
משפחת הטופליים
משפחת הטחבי כבד (מערכת)
משפחת הטחבי עלים (מערכת)
משפחת הטחבי קרן (מערכת)
משפחת הטמוסיים
משפחת הימלוחיים
משפחת היערתיים
משפחת היצהרוניים
משפחת הירבוזיים
משפחת הכופריים
משפחת הכחליתיים
משפחת הכף-צפרדע
משפחת הכפתוריים
משפחת הלבניים
משפחת הלוטמיים
משפחת הלועניתיים
משפחת הלופיים
משפחת הלחכיים
משפחת הלילניים
משפחת הלשון-אפעה
משפחת המורינגיים
משפחת המורכבים
משפחת המורניים
משפחת המימוניים
משפחת המישיים
משפחת המצליבים
משפחת המרבה-חלב
משפחת המרסיליים
משפחת המתנניים
משפחת הנאדידיים
משפחת הנהרוניתיים
משפחת הנופריים
משפחת הנוריתיים
משפחת הנר-הלילה
משפחת הנרקיסיים
משפחת הסבונניים
משפחת הסהרוניים
משפחת הסוככיים
משפחת הסולניים
משפחת הסופיים
משפחת הסחלביים
משפחת הסיגליים
משפחת הסימרוביים
משפחת הסלביניים
משפחת הסלוודוריים
משפחת הסמריים
משפחת הסנטליים
משפחת הספלוליים
משפחת הסרפדיים
משפחת הסתווניתיים
משפחת העופריתיים
משפחת העיריתיים
משפחת העלקתיים
משפחת הערבזיים
משפחת הערבתיים
משפחת הערטניתיים
משפחת העריים
משפחת הפואתיים
משפחת הפונטדריים
משפחת הפיגמיים
משפחת הפיטולקיים
משפחת הפילנתאיים
משפחת הפעמוניתיים
משפחת הפרגיים
משפחת הפרנקניים
משפחת הפרעיים
משפחת הפשתיים
משפחת הצבריים
משפחת הצלפיים
משפחת הצפורניים
משפחת הקוציציים
משפחת הקזואריניים
משפחת הקטניות
משפחת הקיסוסיים
משפחת הקיסוסיתיים
משפחת הקנאביים
משפחת הקרנניים
משפחת הרב-רגליים
משפחת הרגלתיים
משפחת הרופיניים
משפחת הרימוניתיים
משפחת הרכפתיים
משפחת הרקפתיים
משפחת השבטבטיים
משפחת השושניים
משפחת השעוניתיים
משפחת השלמוניים
משפחת השפתניים
משפחת השרביטניים
משפחת השרכיניים
משפחת התותיים
משפחת התת-משפחת סילקיים במשפחת הירבוזיים
פתח תפריט
רשימת הצמחים באתר
חזרה
רשימת הצמחים באתר
צמחים מוגנים
צמחי תבלין
צמחים רעילים ומסוכנים
צמחי מרפא
צמחים בסכנת הכחדה (צמחים "אדומים")
צמחים פולשים
צמחים אלרגניים
צמחים צופניים
פתח תפריט
קק"ל - יערות וגנים בוטנים
חזרה
קק"ל - יערות וגנים בוטנים
עצים ביערות קק"ל
גן בוטני אילנות
גן בוטני אגמון החולה-קק"ל
מונחון - מילון מושגים
פתח תפריט
דיווחי פריחה מהשטח
חזרה
דיווחי פריחה מהשטח
מועדי הפריחה
פתח תפריט
קריאה והעשרה בעולם הצומח
חזרה
קריאה והעשרה בעולם הצומח
מאמרים להעשרה בוטנית
פתח תפריט
האבקה בראי ישראלי
חזרה
האבקה בראי ישראלי
תצלומי גרגרי אבקה
פתח תפריט
צמחים במקורות ובפולקלור
חזרה
צמחים במקורות ובפולקלור
צמחים ופולקלור
שבעת המינים
ארבעת המינים
צמחים במקורות
פתח תפריט
מתכונים
חזרה
מתכונים
כבושים וחמוצים
מנות עיקריות
מרקים
משקאות
מתוקים
סלטים חמים
סלטים קרים
תבלינים
פתח תפריט
אודות
חזרה
אודות
רשימת מקורות
דיווחי פריחה
סגור תפריט עליון
קרן קימת לישראל
חינוך ונוער
מסלולי טיולים
שבילי אופניים
הקלק וטע
צמח השדה
צרו קשר
He
דיווחי פריחה
חיפוש
סגור חיפוש
ראשי
רשימת הצמחים באתר
פרע צמיר
פרע צמיר
מצפה נטופה, יולי. צילום: © יובל עברון
לחץ כאן להדפסה
לחץ כאן לשיתוף
שם הצמח:
פרע מסולסל
שם מדעי:
Hypericum languinosum
משפחה:
פרעיים Hypericaceae
מס' עלי כותרת:
5
צורת העלה:
פשוט
שפת העלה:
תמים
צורת הגבעול:
עגול
צורת חיים:
עשבוני רב-שנתי
תפוצה בארץ:
גליל, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, הרי יהודה, שפלה
עונת הפריחה:
אפריל, מאי, יוני
מאת: מייק לבנה
מידע אודות הצמח במקורות מאת דרור מלמד
אודות הצמח
פרע צמיר הוא צמח-סלעים צמיר, מלבין. עליו לבידים, ביציים, אורכם 2–3 ס"מ, שוליהם חרוזים בשרשרת של בלוטות שחורות זעירות. באין פרחים קל לזהותו לפי בלוטות אלה.
פרע צמיר פורח בין אפריל ליוני. פרחיו אופייניים לסוג פרע, עם 5 עלי
כותרת
צהובים, צרים, ושפע של
אבקנים
ערוכים כשיער פרוע. גם עלי ה
גביע
נושאים בשוליהם בלוטות שחורות. הפרח נסגר בלילה.
פרע צמיר צומח בסדקי סלעים בחבל הימתיכוני בצפון הארץ ומעט גם במרכזה. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שלמזרחו של הים התיכון.
בסוג 200 מינים (לדעת אחרים – 460 מינים), 9 בארץ. בסוג יש מין אחר (Hypericum perforatum) המקובל ברפואה העממית לטיפול בחרדה ובדכאון. אין עדות מדעית לערכו הרפואי של הצמח. מינים אחדים משמשים כצמחי נוי.
הצמח במקורות
באנגלית נקרא הסוג פרע, St. John's wort, לכבודו של יוחנן המטביל. מטיפים נוצרים תיארו בכתביהם כי ב-29 באוגוסט בכל שנה, יום עריפת ראשו של יוחנן במצוות המלך הורדוס, מופיעים כתמים אדומים על עלי הצמח, זכר לדמו הקדוש. אולי בהשראת אמונה זו, תוך "גיורה", הציע אפרים רובינוביץ' (הראובני, בוטנאי וחוקר צמחי ארץ-ישראל, אביו של נגה הראובני מייסד "נאות קדומים") בספרו "שמות צמחי ארץ ישראל שנתחדשו או שנתבררו" שראה אור בשנת תרע"ז (1917), את השם "דם זכריהו הנביא", ייתכן שבעקבות האגדה התלמודית המזעזעת על דמו הרותח של הכהן זכריה בן-יהוידע (שלמעשה אינו זכריה הנביא), הנוקם את נקמת הוצאתו להורג בידי יהואש המלך (מסכת גיטין, דף נ"ז עמוד ב').
מקורות מידע
לפניך רכיב גלריית תמונות
בהגדלה. צילום: יובל עברון
מראה כללי של חלקי הצמח. צילום: יובל עברון
הצמח בנוף ליד מצודת המונפורט. צילום: שרה גולד
צמח צעיר ורענן. צילום: שרה גולד
פרחים סגורים לפנות ערב. צילום: שרה גולד
הנקודות השחורות נראות בבירור. צילום: שרה גולד
הרשמה לניוזלטר
להרשמה לניוזלטר שלנו
על הרשמה לעדכונים
עוגיות
לידיעתך, באתר זה נעשה שימוש ב'קבצי עוגיות' (Cookies) ובכלים דומים לצורך תפעול האתר, שיפור חוויית הגלישה, התאמת תכנים וביצוע ניתוחים סטטיסטיים. למידע נוסף ניתן לעיין
במדיניות הפרטיות.
הבנתי