אשל מתנני

אשל מתנני הוא שיח של מלחות באזור ים-המלח והערבה המגיע לגובה 2-1 מ'. צבע הקליפה של הענפים העבים חום-כהה עד סגול. הענפים הדקים והירוקים נושאים עלים החובקים את הענף כמעט בכל היקפו ולהם טרף חופשי ניכר באורך 2.5-1 מ"מ שקצהו מחודד.

אשל מתנני שייך לקבוצת המינים בסוג זה שלהם 5 עלי גביע ירוקים, 5 עלי כותרת ביציים באורך 5-3 מ"מ, אבקנים רבים בין 6 ל-15, בדרך כלל 13-8 הערוכים בשני דורים ועלי עם 3 צלקות. האבקנים אינם בולטים מהכותרת והזירים אינם יוצאים מצופן בצורת דיסק כמו במינים האחרים. יש המגדירים במין זה שני תת-מינים המובחנים לפי גודל הפירות. תת-המין הבסיסי, שלו פירות באורך 7-6 מ"מ ותת-מין גְדול-פרי, שלו פירות הכפולים מהם בגודלם, 13-10 מ"מ.

כתב: עמרם אשל

מקורות מידע 

בימי קדם היתה לאשל חשיבות מיוחדת והיה בו שימוש פולחן שונים כקבורה, מזבחות, וכו'
בתנ"ך הוא נזכר מספר פעמים.

אברהם נטע אשל בבאר שבע וקרא שָׁם בְּשֵׁם ה' אל עולם (בראשית כ"א לג') - עץ האשל נפוץ עד היום באיזור באר שבע.

גם שאול ישב תחת האשל ברמה (שמואל א', כ"ב ו').

עצמות שאול ובניו נקברו תחת האשל ביָבֵשׁ (שמואל א', ל"א יג').

חוקרי הצומח המקראי אינם תמימי-דעים ביחס למהותו של האשל הנזכר במקורות. יש הטוענים שהכתוב מתכוון לאשל הפרקים, ויש הטוענים שבכל מקום שנזכר בו אשל במקרה כוונתו לעץ גדול.
בפי ערביי ארץ-ישראל הוא נקרא את'ל.

ברפואה העממית

הבדווים בנגב מכינים מעליו תה לנשים אחרי לידה, לסייע להורדת השליה, לניקוי הרחם ולשיכוך כאבים שלאחר הלידה.

הבדווים מכינים משרה מקליפת העץ ומשורשיו נגד פטריות וכינים.