אזוביון מדברי הוא
בן-שיח ריחני מסתעף מבסיסו, ענפיו זקופים, גובהו 40 ס"מ ויותר. ה
גבעול מרובע. העלה קירח, גזור-מנוצה פעם אחת.
אֲזוֹבְיוֹן מִדְבָּרִי פורח כל השנה, בעיקר בחורף ובאביב. התפרחת
שיבולת רפה, ה
חפים קצרים. הפרחים ערוכים בזוגות
נגדיים, בזוית של 90 מעלות לזוג שמתחתיו. ה
גביע דו-שפתני צר, מעורק ב-14 עורקים. ה
כותרת דו-שפתנית, צינורה ארוך מאוד, בולט הרבה מהגביע, ובו חבויים ארבעת האבקנים. השפה עליונה עם 2
אונות לא-בולטות, התחתונה עם 3 אונות כמעט שוות. צבע הכותרת כחול יפה. הפרח מואבק על-ידי דבורים בינוניות.
גדל בערוצים ובסדקי-סלעים במדבר חם. נפוץ בעיקר בסלעים מַגמתיים בהרי אילת, וכן בעמק הערבה, בבקעת ים המלח, בדרום בקעת הירדן ובמדבר יהודה.
תפוצתו העולמית משתרעת בצפון אפריקה ובמזרחה, וכן בערב.
בסוג אזוביון נכללים צמחי-בושם חשובים (ידועים בשמם הלועזי לבנדר), הגדלים בחקלאות על שטחים נרחבים בארצות צפון הים התיכון. בסוג 30 מינים, בארץ 3.
כתב: מייק לבנה
מידע גנני
צריכת מים לאחר התבססותו: נדרשת לו תוספת השקיה של 100 ליטר למ"ר או 100 קוב לדונם בשנה באזורים שבהם יש לפחות 250 מ"מ גשם בשנה.
אזורים: שפלה, חוף, הר, בקעה, נגב
צורת חיים: שיח נמוך
קצב צמיחה: מהיר
גובה: (מ') 1.00
קוטר: (מ') 0.50
איברים דקורטיביים: פרחים
שימוש מומלץ: תבלין וריח, צמח כיסוי
עמידות לתנאי קרקע קשים: גבוהה (כולל גירניות ומלוחות). רגיש לחוסר ניקוז
תנאי הארה: שמש עד הצללה למחצה
מידע גנני נוסף: השקיה קיצית מאריכה פריחה
כתבו יואב גרטמן ואביגיל הלר, מתוך חוברת בהוצאת שה"מ, משרד החקלאות.