לענת יהודה

שיח מדברי בעל גוון אפרפר. העלים קטנים ומחולקים לאונות. הפרחים קטנים נישאים בקבוצות בקצות הענפים.

לשטח ישראל הוא מגיע מהרי סיני בערוץ נחל פארן. הוא נמצא בשפע בתוך ערוץ נחל זה ומגיע איתו גם לנחל הערבה. בהמשך הוא מופיע בנחל הערבה מהמקום שנשפך אליו הפארן צפונה. בתחומי ישראל הוא איננו נמצא מחוץ לערוצים של נחלים אלה.

תפוצתו העולמית היא במדבריות הסהרה וערב.

בדומה ללענה השיחנית ולענת המדבר גם למין זה בלוטות שמן אתרי על העלים והתפרחות אשר מדיפות ריח חזק כשממוללים אותן. בתוך המין זוהו שני טיפוסים כימיים השונים זה מזה בהרכב השמנים האתריים שלהם. דרוש נסיון רב על מנת להבחין ביניהם על-פי הריח. יש גם הבדל מורפולוגי קל בסידור הענפים בין שני הטיפוסים.

הצמח משמש כצמח תבלין ומרפא במצרים ובערב.

מקורות מידע

הצמח במקורות

עמוס הנביא טוען נגד מעוותי המשפט ועושקי הדלים, ההופכים את המשפט לדבר ארסי ומר כלענה: "ההפכים ללענה משפט, וצדקה לארץ הניחו" (ה', ז,). בספר משלי הכתוב עומד לראשונה על אחת מתכונותיה של הלענה, והיא המרירות: "כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיפיות" (ה', ג'-ד').

שימושים ברפואה עממית ופולקלור

מתוך ילקוט הצמחים של נסים קריספיל