קדד מצליב

ערבה. צילום: © מורי חן
ערבה. צילום: © מורי חן
  • שם הפרח: קדד מצליב
  • שם מדעי: Astragalus asterias
  • משפחה:קטניות Fabaceae
  • מס' עלי כותרת: 5
  • צורת העלה: מנוצה
  • שפת העלה: תמים
  • בית גידול: מדבר
  • צורת הגבעול: עגול
  • צורת חיים: חד-שנתי
  • תפוצה בארץ: גולן, חרמון, גליל, חוף הים התיכון, עמקים, גלבוע, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שרון, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת, ערבה, בקעת הירדן
  • עונת הפריחה: מרץ, אפריל
קדד מצליב הוא צמח חד-שנתי זקוף או שרוע. העלים מנוצים, העלעלים שעירים, ערוכים בזוגות עם עלעל בודד בקצה.

קדד מצליב פורח במרס–אפריל. הפרח לבן. דומה לזה של קדד קוטבי, אך תפרחתו נישאת על עוקץ ארוך. הפרי הוא תרמיל קצר ועבה, רוחבו אינו עולה על 3 מ"מ, אורכו 12 מ"מ. הוא מחודד בקצהו. הפרי נפתח בהבשלה. הפירות ערוכים בקרקפת ככוכב, ואם מספרם 4 – הרי צורתם כצלב.

קדד מצליב גדל כמעט כל אזורי הארץ, מהחרמון עד דרום הנגב ומשפלת החוף ועד לעבר הירדן המזרחי. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון ובמערב אסיה.

קדד הוא סוג ענק של קטניות עם פרחים פרפרניים ועלה מנוצה למספר גדול של זוגות-עלעלים. אין קנוקנת בקצה העלה, ובכך קל להבדיל בין קדד לבין בקיה. מאפיין את הסוג פרי קדוד, היינו שקליפתו כפופה מתפר-הגב פנימה ויוצרת מחיצה המחלקת את הפרי לאורכו לשתי מגורות. קל לזהות את ייחודו של הפרי לפי השקע שלאורך תפר-הגב. הסוג קדד הוא מתחרה רציני על התואר "הסוג עם מספר המינים הגדול ביותר" – מונים 2000 מיני קדד בעולם, רבים מהם במערב אסיה ומרכזה. גם בארץ הוא ראשון במספר מיניו: 55 מינים שונים של קדד גדלים בחלקי הארץ השונים, רבים מהם בתנאים קיצוניים, כמו מדבר או מרומי הרים. כחצי מן המינים בארץ הם עשבים חד-שנתיים, אך חלק מן המינים הם בני-שיח קוצניים.

כתב: מייק לבנה

מקורות מידע