חסת השבטים היא צמח
רב-שנתי זקוף ומסתעף, גובהו חצי מ' עד מ'. היא מזכירה את קרובתה השכיחה,
חסת המצפן, רק פחות גבוהה ממנה. עלי ה
שושנת דומים לעלי חסת המצפן,
שסועים עמוקות לאונות צרות מאוד. היא ניכרת בעלי-ה
גבעול, שהם צרים מאוד, סורחים על הגבעול ומותירים לאורכו שובל ירוק ככנף צרה. בסתיו מתים חלקיו של הצמח שמעל לקרקע, ובראשית החורף שבים ומלבלבים עלים וגבעולים.
חסת השבטים פורחת בקיץ, ממאי עד ספטמבר. התפרחת דלת-פרחים, רק 4–5 פרחים לקרקפת. צבע ה
כותרת צהוב חיוור, צינור ה
אבקנים חום, האבקה צהובה כגופרית. חפי-ה
מעטפת ירוקים, הקצה כהה, חום–אדמדם.
חסת השבטים גדלה בערימות-אבנים, בדרדרות ובמדרונות אבניים, בצידי דרכים ובשדות. נפוצה בהרי החבל הימתיכוני. תפוצתה העולמית משתרעת בארצות הים התיכון והמזרח התיכון.
בסוג 100 מינים, בארץ גדלים 7 מיני בר, וכן מגדלים בה את חסה תרבותית, שאינה מזכירה כלל במראה את מיני הבר.
כתב: מייק לבנה
סימני שדה לזיהוי החסות
הוסיפה: עירית קובצ'ילהבדיל מחסת המצפן- פורחת במהלך היום ולא רק בבוקר.
מקורות מידע