דגנה הודית היא דגן
חד-שנתי גבוה, 1 מ'. נקראה בעבר אֵלֶבְסִינֵי, כשמה המדעי, על שם אלת הדגן של היוונים.
לשונית העלה עשויה שורת שערות.
דגנה הודית פורחת בקיץ ובסתיו, מיוני עד נובמבר. התפרחת מאוצבעת כמו התפרחת של יבלית ואצבען, אך באורח לא מוקפד – לעיתים קרובות נמצא
סוכך של 2–10
שיבולים ומתחתיו עוד 1–2 שיבולים בלתי ממושמעות. אורך ה
שיבולית 3–8 ס"מ, ובה 3–6 פרחים ללא כל מלענים. השיבוליות יושבות בשני טורים בצד אחד של ציר השיבולת. הגלומות לא שוות, שאירות, חדות, קצרות מהשיבולית. איך להבדיל בין דגנה לבין
דגניים דומים עם תפרחת מאוצבעת? בדגנה הגלומות שוות, ואילו באצבען ובפספלון הגלומה התחתונה זעירה או חסרה, והפרח התחתון בשיבולית עקר, והוא הפך למוץ שאורכו כאורך השיבולית כולה. איך להבדיל בין דגנה לבין יבלית? ביבלית יש בכל שיבולית רק פרח פורה אחד, בדגנה יש לפחות 2.
דגנה הודית היא צמח גֵר בישראל, הגיע ארצה בשנות ה-30 למאה ה-20. הוא נחשב לעשב מספוא חשוב. מוצאו מהודו, נפוץ כיום בארץ כמעט בכל אזורי הארץ פרט לגליל. גדל בשדות שלחין ובשטחים מופרעים בידי אדם – במעזבות, בצידי דרכים, בגינות ובמדשאות. הוא נפוץ בכל העולם באזורים טרופיים וסובטרופיים.
כתב: מייק לבנה