דוגון ירושלמי הוא צמח דו-שנתי מסתעף מאוד, גובהו 30–80 ס"מ. ה
גבעולים זקופים עד אלכסוניים. הצמח מכוסה כולו ב
שערות בלוטיות והוא דביק, ומדיף ריח עז של קמפור. העלים
תמימים,
יושבים, אזמליים מוארכים, שעירים מאוד בשערות ארוכות. במראהו הכללי הוא דומה לקייצת, אך נבדל ממנה בתפרחת הורודה ובריחו העז.
דוגון ירושלמי פורח בקיץ, מיולי עד אוקטובר. תפרחתו
קרקפת אופיינית ל
מורכבים, ובכל קרקפת יש פרחים מ-2 צבעים שונים (ומכאן כמובן השם דו-גון): פרחי ההיקף ה
לשוניים צבעם ורוד עד סגול, פרחי המרכז ה
צינוריים צהובים. פרחי ההיקף נקביים, והם רבים, ערוכים ב
דורים אחדים; פרחי המרכז הם
דו-מיניים, מעטים. בתמונה שבאתר רואים שאחד מפרחי המרכז (מבחינת מיקומו) הוא לשוני וצבעו ורוד, כפי שמתאים לתיאור הטיפוסי של פרחי ההיקף, וזה מעורר מחשבה לגבי המנגנון הקובע את אופיו של הפרח בהתאמה למיקומו, ולגבי אפשרות של כשל במנגנון זה.
חפי ה
מעטפת רעופים. הקרקפת קטנה, קוטרה עד 15 מ"מ. לזרעון
ציצית ארוכה פי 2 מאורך הזרעון.
דוגון ירושלמי הוא צמח נדיר בארץ. הוא גדל במפוזר, כפרטים בודדים, באדמה כבדה בשולי שדות וכרמים. תפוצתו הצטמצמה לעומת הנתונים מראשית המאה ה-19, וכיום הוא גדל בעיקר בשומרון, בגולן ובעמקי הגליל העליון.
תפוצתו העולמית משתרעת בארצות המזרח התיכון.
כתב: מייק לבנה