בוצין סיני הוא צמח דו-שנתי או
רב-שנתי גס וגבוה. ממדיו ענקיים: גובהו עד 2 מ' ואורך עלי הבסיס שלו עד 65 ס"מ. גבעולו יחיד, עבה, זקוף ובלתי מסתעף, אבל תפרחתו מסועפת מאוד. צבע העלים ירוק-זית בהיר. כל הצמח מכוסה בשערות מסועפות-כוכביות צהבהבות או אפורות או בצבע חלודה. השערות בלתי-נעימות למגע ומסוכנות לעיניים. העורקים בולטים מאוד בצד התחתון של העלה.
בוצין סיני פורח בין אפריל ליולי. התפרחת מסועפת מאוד לכל אורך עמוד-הפריחה, מתחתיתו ועד ראשו. ענפי המשנה של התפרחת מפושקים. הפרחים יוצאים מחיקי
חפים בקבוצות של 2–7 פרחים, הקבוצות צפופות כשיבולת רצופה לאורך ענפי המשנה. לפרח 5
אבקנים שזיריהם כתומים, ועליהם שערות שרובן לבנות או צהובות וחלקן ארגמניות.
אונות ה
גביע רחבות. ה
הלקט ארוך עד פי 1.5 מרוחבו.
בוצין סיני אינו שכיח בארץ, גדל בערבות, במעזבות ובצידי דרכים בהרים במרכז הארץ ובדרומה, וכן בכל חלקי עבר הירדן המזרחי מאדום ועד החרמון. בחרמון הוא נמצא בצידי דרכים ברום 1,200 עד 2,000 מ'. תפוצתו העולמית משתרעת מטורקיה דרומה עד סיני.
בסוג בוצין כ-120 מינים מוסכמים ועוד 8 בני-כלאיים מוכרים, בישראל נאספו 16 מינים, רובם נדירים.
בוצין משמעו נר (בארמית), והשם מדמה את הפרח הצהוב, הנישא על
גבעול זקוף, לשלהבת נר. ואכן, לכל מיני הבוצין פרח צהוב גדול עם 5 עלי-כותרת פרושים, כמעט סימטריים, מאוחים בבסיסיהם (כותרת גלגלית), ו-4–5 אבקנים שזיריהם שעירים מאוד. אין צוף, הפרח מואבק על-ידי דבורים אוספות-אבקה.
כתב: מייק לבנהמקורות מידע