דלג לתוכן העמוד
עמוד הבית
עבור לתפריט ראשי
עבור לקישורים מומלצים בתחתית העמוד
He
חיפוש מתקדם
פתח תפריט
משפחות הצמחים
חזרה
משפחות הצמחים
משפחת האברשיים
משפחת האברתיים
משפחת האדמוניתיים
משפחת האורניים
משפחת האזדרכתיים
משפחת האיריסיים
משפחת האלוניים
משפחת האלטיניים
משפחת האלף-העלה
משפחת האלתיים
משפחת האספלניים
משפחת האספרגיים
משפחת האפרוריתיים
משפחת הארכוביתיים
משפחת האשחריים
משפחת האשליים
משפחת הבאשניים
משפחת הבוציציים
משפחת הביברשטיניים
משפחת הביגנוניים
משפחת הבקעצוריים
משפחת הברושיים
משפחת הגומאיים
משפחת הגליתיים
משפחת הגפיתיים
משפחת הגפניים
משפחת הגרניים
משפחת הדגניים
משפחת הדולביים
משפחת הדלועיים
משפחת הדנשטטיים
משפחת הדקליים
משפחת ההדסיים
משפחת ההרדופיים
משפחת ההרנוגיים
משפחת הולריניים
משפחת הורבניים
משפחת הורדיים
משפחת הזוגניים
משפחת הזיפניים
משפחת הזיתיים
משפחת החבלבליים
משפחת החיעדיים
משפחת החלבלוביים
משפחת החלמיתיים
משפחת החמציציים
משפחת הטבוריתיים
משפחת הטופליים
משפחת הטחבי כבד (מערכת)
משפחת הטחבי עלים (מערכת)
משפחת הטחבי קרן (מערכת)
משפחת הטמוסיים
משפחת הימלוחיים
משפחת היערתיים
משפחת היצהרוניים
משפחת הירבוזיים
משפחת הכופריים
משפחת הכחליתיים
משפחת הכף-צפרדע
משפחת הכפתוריים
משפחת הלבניים
משפחת הלוטמיים
משפחת הלועניתיים
משפחת הלופיים
משפחת הלחכיים
משפחת הלילניים
משפחת הלשון-אפעה
משפחת המורינגיים
משפחת המורכבים
משפחת המורניים
משפחת המימוניים
משפחת המישיים
משפחת המצליבים
משפחת המרבה-חלב
משפחת המרסיליים
משפחת המתנניים
משפחת הנאדידיים
משפחת הנהרוניתיים
משפחת הנופריים
משפחת הנוריתיים
משפחת הנר-הלילה
משפחת הנרקיסיים
משפחת הסבונניים
משפחת הסהרוניים
משפחת הסוככיים
משפחת הסולניים
משפחת הסופיים
משפחת הסחלביים
משפחת הסיגליים
משפחת הסימרוביים
משפחת הסלביניים
משפחת הסלוודוריים
משפחת הסמריים
משפחת הסנטליים
משפחת הספלוליים
משפחת הסרפדיים
משפחת הסתווניתיים
משפחת העופריתיים
משפחת העיריתיים
משפחת העלקתיים
משפחת הערבזיים
משפחת הערבתיים
משפחת הערטניתיים
משפחת העריים
משפחת הפואתיים
משפחת הפונטדריים
משפחת הפיגמיים
משפחת הפיטולקיים
משפחת הפילנתאיים
משפחת הפעמוניתיים
משפחת הפרגיים
משפחת הפרנקניים
משפחת הפרעיים
משפחת הפשתיים
משפחת הצבריים
משפחת הצלפיים
משפחת הצפורניים
משפחת הקוציציים
משפחת הקזואריניים
משפחת הקטניות
משפחת הקיסוסיים
משפחת הקיסוסיתיים
משפחת הקנאביים
משפחת הקרנניים
משפחת הרב-רגליים
משפחת הרגלתיים
משפחת הרופיניים
משפחת הרימוניתיים
משפחת הרכפתיים
משפחת הרקפתיים
משפחת השבטבטיים
משפחת השושניים
משפחת השעוניתיים
משפחת השלמוניים
משפחת השפתניים
משפחת השרביטניים
משפחת השרכיניים
משפחת התותיים
משפחת התת-משפחת סילקיים במשפחת הירבוזיים
פתח תפריט
רשימת הצמחים באתר
חזרה
רשימת הצמחים באתר
צמחים מוגנים
צמחי תבלין
צמחים רעילים ומסוכנים
צמחי מרפא
צמחים בסכנת הכחדה (צמחים "אדומים")
צמחים פולשים
צמחים אלרגניים
צמחים צופניים
פתח תפריט
קק"ל - יערות וגנים בוטנים
חזרה
קק"ל - יערות וגנים בוטנים
עצים ביערות קק"ל
גן בוטני אילנות
גן בוטני אגמון החולה-קק"ל
מונחון - מילון מושגים
פתח תפריט
דיווחי פריחה מהשטח
חזרה
דיווחי פריחה מהשטח
מועדי הפריחה
פתח תפריט
קריאה והעשרה בעולם הצומח
חזרה
קריאה והעשרה בעולם הצומח
מאמרים להעשרה בוטנית
פתח תפריט
האבקה בראי ישראלי
חזרה
האבקה בראי ישראלי
תצלומי גרגרי אבקה
פתח תפריט
צמחים במקורות ובפולקלור
חזרה
צמחים במקורות ובפולקלור
צמחים ופולקלור
שבעת המינים
ארבעת המינים
צמחים במקורות
פתח תפריט
מתכונים
חזרה
מתכונים
כבושים וחמוצים
מנות עיקריות
מרקים
משקאות
מתוקים
סלטים חמים
סלטים קרים
תבלינים
פתח תפריט
אודות
חזרה
אודות
רשימת מקורות
דיווחי פריחה
סגור תפריט עליון
קרן קימת לישראל
חינוך ונוער
מסלולי טיולים
שבילי אופניים
הקלק וטע
צמח השדה
צרו קשר
He
דיווחי פריחה
חיפוש
סגור חיפוש
ראשי
רשימת הצמחים באתר
דחנית התרנגולים
דחנית התרנגולים
צילום: © שמעון כהן-סיוון
לחץ כאן להדפסה
לחץ כאן לשיתוף
שם הצמח:
דחנית התרנגולים
שם מדעי:
Echinochloa crus-galli
שם עממי:
Cockspur Panic Grass, Common Barnyard Grass
משפחה:
דגניים Poaceae
מס' עלי כותרת:
חסר עלי כותרת
צורת העלה:
סרגלי
שפת העלה:
תמים
בית גידול:
נחלים וביצות
צורת הגבעול:
עגול
צורת חיים:
חד-שנתי
תפוצה בארץ:
גולן, חרמון, חוף הים התיכון, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, הרי שומרון, הרי יהודה, שרון, שפלה, נגב צפוני, בקעת הירדן
עונת הפריחה:
יוני, יולי, אוגוסט
מאת: מייק לבנה
אודות הצמח
דחנית התרנגולים (דָּחְנִית הַתַּרְנְגּוֹלִים)היא דגני
חד-שנתי
גבוה של
בתי-גידול
לחים, מגיעה לגובה של מטר וחצי. מעדיפה במיוחד קרקע ביצה עשירה בחנקן, ומתפשטת אל שדות שלחין וצידי דרכים.
דחנית התרנגולים פורחת בקיץ, מיוני עד אוגוסט, כמו רבים מהצמחים שאינם סובלים מחוסר במים בעונה החמה. התפרחת מכבד. בכל
שיבולית
פרח אחד
דו-מיני
פורה ופרח אחד זכרי או עקר. המוץ של הפרח העקר מסתיים במלען. השיבוליות ערוכות ב-2–4 שורות לאורך צידו האחד של ציר השיבולת.
היא ניחנה בתכונות המכשירות אותה להפוך לעשב-רע: זרעיה רבים, עד 40,000 לצמח; הם מסוגלים לנבוט מעומק של 15 ס"מ, וכך עמידים בפני חריש שטחי; הם מסוגלים לנבוט גם אחרי 5 שנים ויותר בקרקע. לכן ידוע המין כעשב-רע מטריד, במיוחד בשדות אורז. מצד שני הוא משמש למרעה ולמספוא, ויש אפילו האוכלים את זרעיו.
המין נפוץ ברוב אזורי הארץ בבתי-גידול מתאימים. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון ומזרחה.
לצמח זה שני מופעים , זן חסר ה
מלענים
המצוי במישור החוף יותר מהזן ארוך המלענים שהוא נפוץ יותר בצפון הארץ.
מקורות מידע
לפניך רכיב גלריית תמונות
דחנית התרנגולים - הצמח בנוף, בריכות המעפיל, יולי 2025. צילום: איתן שפירא
שיבולת הדחנית. צילום: שמעון כהן-סיוון
שיבוליות בהגדלה. צילום: שמעון כהן-סיוון
זן חסר מלענים, המצוי באזור החוף. צילום: דרור מלמד
זן חסר מלענים - מראה כללי. צילום: דרור מלמד
מכבד מקרוב - זן חסר מלענים. צילום: דרור מלמד
הרשמה לניוזלטר
להרשמה לניוזלטר שלנו
על הרשמה לעדכונים
עוגיות
לידיעתך, באתר זה נעשה שימוש ב'קבצי עוגיות' (Cookies) ובכלים דומים לצורך תפעול האתר, שיפור חוויית הגלישה, התאמת תכנים וביצוע ניתוחים סטטיסטיים. למידע נוסף ניתן לעיין
במדיניות הפרטיות.
הבנתי