דוחן קיפח

תל אביב, ינואר. צילום: © דרור מלמד
תל אביב, ינואר. צילום: © דרור מלמד
  • שם הפרח: דוחן קיפח לחצו לשמיעה
  • שם מדעי: Panicum maximum לחצו לשמיעה
  • שם כללי: Guinea grass
  • משפחה:דגניים Poaceae
  • מס' עלי כותרת: חסר עלי כותרת
  • צורת העלה: סרגלי
  • שפת העלה: תמים
  • בית גידול: אחר
  • צורת הגבעול: עגול
  • צורת חיים: עשבוני רב-שנתי
  • תפוצה בארץ: גולן, חוף הים התיכון, עמק ירדן עליון, עמקים, הרי יהודה, שרון, שפלה
  • עונת הפריחה: יוני, יולי, אוגוסט, ספטמבר
  • צמח מיובא
דוחן קיפח הוא עשב רב-שנתי גבוה, ירוק, עם קנה-שורש קצר. גובהו 1–2.5 מ'. הוא מגדל קנה עבה וחזק, שפרקיו שעירים. לעלה לשונית קרומית באורך 5 מ"מ ועליה זיפים.
דוחן קיפח פורח בקיץ, ממאי עד ספטמבר, כמו רבים מהצמחים שאינם סובלים מחוסר במים בעונה החמה. בראש הקנה נישאת התפרחת בצורת מכבד גדול, אורכו 20 עד 50 ס"מ, והוא מורכב מענפים צדדיים עדינים שאורכם 8–20 ס"מ, הערוכים בדורים בדומה לנשרן. ניצני הפרחים מאדימים.
דוחן קיפח הוא צמח גֵר בארץ, פולש מאפריקה הטרופית, שנמצא בארץ לראשונה בשנת 1970. כיום הוא נפוץ כעשב-רע בשדות מושקים, וכן בצידי דרכים ובבתי-גידול מופרעים אחרים, בעיקר בעמקים במרכז הארץ, בשרון ובעמק בית-שאן. מגדלים אותו בארצות שונות כגידול חקלאי למספוא, והוא ידוע בשמו העממי (המתורגם מאנגלית) "עשב גיניאה".

בסוג דוחן 500 מינים, 5 בארץ. באפריקה הטרופית מגדלים דוחן תרבותי לטחינתו לקמח, ואופים ממנו לחם לא-משובח. יבולו העולמי מגיע לכדי 27 מיליון טון לשנה. מינים רבים משמשים למספוא ומרעה משובחים.

כתב: מייק לבנה