כף-אווז לבנה היא צמח חד-שנתי זקוף ומסועף, גובהו 50 ס"מ, והוא עשב-רע בשדות ובגנים. העלה ביצי או מעויין, קירח, שפתו תמימה או שסועה לשיניים קהות בודדות גדולות, א-סימטריות, מזכיר טביעת כף-רגל של אווז. העלים מסורגים, נישאים על פטוטרות, מכוסים שלפוחיות לבנות. הצמח מתאים את עצמו לתנאי בית-הגידול, עשוי לנבוט בכל עונה. הזרעים שומרים על פוריותם בקרקע עשרות שנים. הגבעול ממוקצע. עלי העטיף ירוקים ומכוסים בשלפוחיות, בהתייבשן הן הופכות לקשקשים בהירים. העטיף סוגר על הפרי הבשל.
כף-אווז לבנה פורחת כל הקיץ, ממאי עד נובמבר. הפרח ירוק, קטן, מואבק-רוח, ולו 5 עלי עטיף ו-5 אבקנים.
כף-אווז לבנה שכיחה בארץ, גדלה בשדות ובעיקר בשדות מושקים ובגינות, גם בצידי דרכים, בחורבות ובמגרשים נטושים. מעדיפה קרקעות עשירות במינרלים, במיוחד תרכובות חנקן. נפוצה בכל חלקי הארץ. המין נחשב לאחד העשבים הרעים השכיחים והנפוצים ביותר בעולם. תפוצתו כלל-עולמית, כנראה פולש.
העלים נאכלים בצעירותם כשהם טריים או מבושלים.
בסוג 300 מינים, כולם צמחים של מעזבות או של שדות מושקים ("עשבים רעים"), 8 מינים בארץ. מין אחד מטופח בתרבות לשם יבולי זרעיו, ידוע בכינוי קינואה.
כתב מייק לבנה
מקורות מידע