אליסון מצוי

גבעת המורה, 3-2017. צילום: © דרור מלמד
גבעת המורה, 3-2017. צילום: © דרור מלמד
  • שם הפרח: אליסון מצוי
  • שם מדעי: Alyssum simplex
  • משפחה:מצליבים Brassicaceae
  • מס' עלי כותרת: 4
  • צורת העלה: פשוט
  • שפת העלה: תמים
  • בית גידול: חברות שיחים (בתה וגריגה)
  • צורת הגבעול: עגול
  • צורת חיים: חד-שנתי
  • תפוצה בארץ: גולן, חרמון, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, עין גדי, שרון, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת, בקעת הירדן
  • עונת הפריחה: ינואר, פברואר, מרץ
  • צמח צופני
אליסון מצוי הוא מצליב חד-שנתי שכיח. הצמח מסתעף מבסיסו לענפים זקופים, גובהו 8 ס"מ. הצמח מאפיר, כל אבריו מכוסים בצפיפות בשערות כוכביות.

אליסון מצוי פורח בחורף, מינואר עד מרס. הפרחים ערוכים בצפיפות לכל אורך הגבעול, כמעט מתחתיתו ועד ראשו, והם פורחים בהדרגה מלמטה כלפי מעלה. הפרח צהוב, מצליב אופייני: 4 עלי גביע, 4 עלי כותרת ערוכים כצלב, 2 אבקנים קצרים ועוד 4 אבקנים ארוכים יותר. הפרי פחוס מגבו, עגול כדיסקוס, או אולי נכון יותר לתארו כ-3 דיסקוסים: 2 מהם (הקשוות) קעורים קלות כצלחת, פונים זה אל זה כשני מכסים של הפרי; וביניהם דיסקוס שלישי (המחיצה), שטוח, דק וקרומי ושקוף, ועליו יושבים הזרעים – מכל צד של המחיצה נישאים 1–2 זרעים. בראש הפרי בולט חוד, הוא שריד של עמוד העלי. הפרי נושא במעורב שערות משני טיפוסים: הן שערות כוכביות הדוקות, והן שערות פשוטות, ארוכות, זקופות או אלכסוניות. הפרי הבשל צמוד לגבעול, ואחרי מות הצמח הוא מתפשק כשהוא נרטב.

אליסון מצוי גדל בבתי-גידול עשבוניים שונים: בתה, שדות, ערבות – במיוחד בקרקעות רדודות. הוא נפוץ ברוב אזורי הארץ פרט לדרום הקיצוני. המין רבגוני, והוא פוצל לאחרונה לשני מינים: אליסון מצוי ו אליסון זיפני.

כתב: מייק לבנה

מקורות מידע