לחך מצוי

לחך מצוי הוא צמח חד שנתי עשבוני הנפוץ ברוב אזורי הארץ.

לצמח שושנת עלים. העלים מאורכים, אורכם כ10-7 ס"מ, דמויי אזמל שעירים ושפתם תמימה.
הפרחים דו מיניים, ערוכים בתפרחת דמוית שיבולת. השיבולת, אורכה 2-1 ס"מ, צפופת פרחים הנישאת בראש עוקץ (גבעול) שאורכו 30-10 ס"מ.

הפרחים מאוחי עלים ולהם 4 עלי גביע שווים בגודלם ובצורתם. הכותרת עשויה צינור ואוגן בן ארבע אונות. מספר האבקנים הוא 4 . האבקנים קבועים על צינור הכותרת. ניתן לזהות היטב את קבוצת הפרחים שפורחים בשיבולת. לאלה זירי אבקנים ארוכים ודקים והמאבקים גדולים בצבע לבן צהבהב. מתחת לקבוצת הפרחים המצויים בעיצומה של פריחה מצויים פרחים שפרחו כבר. מעליהם מצויים דורים של פרחים סגורים.

השחלה עילית ולה 4-1 מגורות. בכל מגורה מצויים 2-1 זרעים. עמוד העלי דקיק. הפרחים מואבקי רוח. בכל משב רוח נעים זירי האבקנים והמאבקים ומפזרים את גרגירי האבקה.

הפרי הלקט קרומי אשר לו 4-2 מגורות הנפתח בעת ההבשלה ונושר עם הזרעים. הזרעים מכילים ריר כאשר הם נרטבים.

קיימים כ-200 מיני לחך הנפוצים ברוב אזורי העולם. בארץ כאמור הצמח נפוץ ברוב האזורים. הוא גדל בשטחי בתה ובמקומות בהם הקרקע אינה מלוחה.

ברפואה העממית משמש הצמח כנגד דלקות במערכת השתן, דלקות עיניים, כאבי גרון, כאבי בטן, שלשול עצירות ועוד.

העלים מכילים דו תחמוצת צורן, אשלגן, טאנינים וכן גליקוסיד מסוים חומר שהוא נוגד רעלים. כמו כן עשירים העלים בוויטמין B.

כתבה: ערגה אלוני

מקורות מידע

רפואה עממית ופולקלור

מתוך ילקוט הצמחים של נסים קריספיל