בר-לוע סיני הוא
בן-שיח מדברי
מעוצה, מסועף ורב-ענפים, גובהו 15–40 ס"מ, קוטרו 20–50 ס"מ. העלים
נגדיים, לפחות בחלקם העליון של הגבעולים. העלה
משונן, ביצי רחב ומחודד בראשו,
יושב או נישא על
עוקץ קצר. הצמח דביק מאוד, כולו מכוסה בצפיפות בשערות בלוטיות, המפרישות מוהל חמצמץ וטעים.
בר-לוע סיני פורח כל השנה, בעיקר במרס–אפריל. התפרחות מרווחות, ערוכות כשיבולת לאורך כל חלקו העליון של ה
גבעול ב
דורים בני 1–2 פרחים. הפרח מזכיר קערורית, עמדתו אופקית. הוא
דו-שפתני, חסר
דורבן, צר וארוך, אורכו 15 מ"מ. צבעו צהוב חיוור עד כתום, לעיתים מוכתם בסגול. שפתו העליונה זקופה, קעורה. שפתו התחתונה שסועה ל-3
אונות, עם גבנון ליד הלוע. ה
כותרת שעירה מבחוץ. לגביע 5 שיניים בלתי שוות, והוא שעיר מאוד, בלוטי. 4 אבקנים שאורכיהם שונים, כולם חבויים בתוך צינור הכותרת. הפרי
הלקט גדול מן ה
גביע העוטף אותו, והוא נפתח ב-2 קשוות.
בר-לוע סיני גדל בערוצים בתשתית של גרניט או אבן-חול ליד אילת. תפוצתו העולמית משתרעת במדבריות של מזרח אפריקה ודרום-מזרח אסיה, בעיקר סביב ים סוף.
כתב: מייק לבנה
מקורות מידע