רכפת-הצבעים היא צמח חד-שנתי או דו-שנתי רחב-תפוצה. הצמח מסתעף בעיקר מבסיסו לגבעולים אלכסוניים. הגבעול מחורץ–מצולע לאורכו. העלים שלמים (שלא כמו במינים אחרים של רכפה), אינם מחולקים, אזמליים, שפתם גלונית.
רכפת-הצבעים פורחת בין מרס למאי. 4 עלי הגביע ירוקים, 4 עלי הכותרת צהובים. עלי הכותרת, מפורדים, שסועים לאונות, והאונות שסועות שנית לאונות-משנה. עלה הכותרת העליון גדול מהיתר. האבקנים רבים, בולטים לעין, אינם נושרים כשהפרח נובל. בפרי 3 חריצי-אורך עמוקים וקמטי-רוחב ברורים. בראשו 3 שיניים חדות.
רכפת-הצבעים נדירה, גדלה בנופי צומח עשבוני, תפוצתה בארץ מקוטעת: עמק יזרעאל, הרי יהודה, צפון הנגב ומערבו, גולן, עמון, אדום. תפוצתה העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון וגם הרחק צפונה ומזרחה. המין שימש להפקת צבע צהוב, ואף טופח לשם כך כגידול תרבותי.
בסוג רכפה 60 מינים, 12 בארץ, רובם חד-שנתיים, חציים מדבריים וחציים ימתיכוניים. בתרבות מגדלים את רכפת הצבעים להפקת צבע צהוב, ורכפה ריחנית להפקת שמן אתרי לתעשיית תמרוקים.
כתב: מייק לבנה
מקורות מידע
הצמח במקורות
נראה כח אבותינו הכירו צמחים רבים בינהם את סגולות הריכפה לצבע.
"כלל גדול אמרו בשביעית כל שהוא מאכל אדם ומאכל בהמה וממין הצובעין ..... ומן הצובעים הפואה והרכפא יש להן שביעית ".
(מסכת שביעית פרק ז' )