סלק מצוי

צילום: © דרור מלמד
צילום: © דרור מלמד
  • שם הפרח: סלק מצוי לחצו לשמיעה
  • שם מדעי: Beta vulgaris לחצו לשמיעה
  • שם כללי: English beet
  • שם ערבי: סלק, סילק ברי بنجر
  • משפחה:ירבוזיים Amaranthaceae
  • צורת העלה: פשוט
  • שפת העלה: תמים
  • בית גידול: קרקעות כבדות
  • צורת הגבעול: עגול
  • צורת חיים: חד-שנתי
  • תפוצה בארץ: גולן, חרמון, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שפלה, נגב צפוני
  • עונת הפריחה: מרץ, אפריל, מאי, יוני
  • תבלין ו/או צמח מאכל
סלק מצוי הוא צמח-בר צנוע, ששימש מוצא למגוון רחב מאוד של צמחי-תרבות שימושיים – למאכל אדם, לתעשייה ולמאכל בהמה. המין רבגוני מאוד, יש המחלקים אותו לתת-מינים אחדים. זה עשבוני קירח חד-שנתי או דו-שנתי או רב-שנתי, הנפוץ כעשב-רע, והוא עמיד גם בקרקעות מלוחות. הצמח מפתח תחילה שושנת של עלים תמימים בצבע ירוק כהה, לעיתים נוטה לאדום. אורכם 10 ס"מ. מביניהם יוצאים הגבעולים. עלי הגבעולים מסורגים, קצרים יותר.

סלק מצוי פורח בין מרס ליוני, בעיקר במאי. הפרחים ערוכים בשיבולים מופסקות, בכל מפרק 2–4 פרחים מלווים בחפה ירוק, ארוך מהפרחים. הפרח זעיר, עם גביע עשבוני וחסר כותרת, דו-מיני. 5 אונות-הגביע מתקשות בפרי. 5 אבקנים, 2–3 צלקות.

סלק מצוי גדל בשדות מושקים, בצידי דרכים ובאשפתות. הוא נפוץ בכל אזורי הארץ פרט לדרום הנגב והערבה, הן בחבל הימתיכוני והן במדבר. הוא מגיע לשיא ולשלטון בתחום המעבר מן השפלה אל מערב הנגב.

תפוצתו העולמית משתרעת סביב הים התיכון וגם הרחק צפונה ומזרחה.
בסוג 12 מינים, בארץ 1.|

עלי מין-הבר אכילים. בין צמחי התרבות שפותחו ממנו נמנים: סלק-הגינה, עם שורש אדום עבה, משמש לחמיצה, סלט ולהפקת צבע אדום; סלק בהמות, עם שורשים עבים ענקיים (עד 20 ק"ג), להזנת פרות ולהגברת תנובת החלב; סלק הסוכר. תעשיית הסוכר מסלק החלה בקנה-מידה תעשייתי נרחב רק ב-1900. מאז עלתה ופרחה.

כתב: מייק לבנה

מקורות מידע 

הצמח במקורות

מיני סלק או בשמם הנרדף "תרדין" "סילקא" מוזכרים מספר פעמים במקורות במשנה ובגמרא:
...שאָמַר רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל: אָנִיגְרוֹן הנזכר בברייתא הוא מַיָּא דְּסִילְקֵי [מים של סלק] כלומר, סלק מבושל, ואילו אָכְּסִיגְרוֹן מַיָּא דְּכוּלְּהוּ סִילְקֵי [מים של כל מיני דברים שלוקים], ואם כן, אין זו שתיה אלא אכילה...

הירק סילקי מוזכר בכמה מקומות בגמרא ובדרך כלל כמאכל בעל חשיבות רפואית. רש"י בסוגייתנו מתרגם את השם סילקי: "מיא דסילקא - תבשיל של תרדין". מקור דבריו הוא בגמרא בעירובין (כח ע"ב):

על חשיבותו של הסלק לרפואה אנו לומדים גם בגמרא בכתובות (עז ע"ב): "אמר ר' חנינא: מפני מה אין בעלי ראתן בבבל? מפני שאוכלין תרדין, ושותין שכר של היזמי. אמר רבי יוחנן: מפני מה אין מצורעין בבבל? מפני שאוכלין תרדין, ושותין שכר, ורוחצין במי פרת".

דוגמאות נוספות וסיפורים על השפעות האוכלים סלק ב(פורטל הדף היומי)

במקורותינו בכל מקום שמוזכר תרד הכוונה היא לסלק מצוי

קישורים

מתכון: מאפה שמרים ממולא בירוקי בר