צלען הגליל

מאי. צילום: © יעקב גרזון
מאי. צילום: © יעקב גרזון
  • שם הפרח: צלען הגליל
  • שם מדעי: Gonocytisus pterocladus
  • משפחה:קטניות Fabaceae
  • מס' עלי כותרת: 5
  • צורת העלה: פשוט
  • שפת העלה: תמים
  • בית גידול: חורש
  • צורת הגבעול: מצולע
  • צורת חיים: שיח ובן-שיח
  • תפוצה בארץ: גליל
  • עונת הפריחה: אפריל, מאי
  • צמח מוגן
    בסכנת הכחדה
צלען הגליל הוא שיח רותמי מסועף בדלילות וגבוה, עד 3 מ'. ענפיו ירוקים ומטמיעים כל השנה. עליו תלתניים, יושבים, קטנים, והם נושרים מהרה. הענפים הזקנים מאפירים. השיח מזכיר במבט ראשון את אחירותם החורש, אך נבדל ממנו בענפיו, שהם מחורצים לאורכם, כך שנוצרות בהם צלעות-אורך, ועל שמם נקרא הסוג. הצלעות בולטות במיוחד בענפים צעירים, שחתכם משולש או תלת-כנפי. גם העלים, כאשר הם ישנם, מבדילים בין הסוגים: עלי אחירותם פשוטים, עלי צלען תלתניים.

צלען הגליל פורח בין אפריל ליוני בפרחים פרפרניים צהובים. הפרחים קטנים מפרחי אחירותם, אורכם 1 ס"מ. הגביע דו-שפתני. הפרי תרמיל שצורתו כמעויין קצר, ובו רק 2 זרעים.

צלען הגליל נדיר בארץ. הוא גדל בחורש צפוף בקרקע קירטונית-חווארית. אפשר למצאו במערב הגליל העליון בלבד. תפוצתו העולמית מצומצמת לצפון-מזרח הים התיכון, מצפון ישראל דרך סוריה עד דרום טורקיה.

הצמח מוגן.

כתב: מייק לבנה

מקורות מידע

מידע גנני

צריכת מים לאחר התבססותו: נדרשת לו תוספת השקיה של 100 ליטר למ"ר או 100 קוב לדונם בשנה באזורים שבהם יש לפחות 250 מ"מ גשם בשנה.
אזורים: שפלה, חוף, הר,
צורת חיים: שיח
קצב צמיחה: מהיר
גובה: 0.50 מ'
קוטר: 0.50 מ'
איברים דקורטיביים: פרחים
שימוש מומלץ: שיחייה
עמידות לתנאי קרקע קשים: דרישות קרקע ייחודיות (רק לקרטון וגיר)
תנאי הארה: שמש עד הצללה למחצה

כתבו יואב גרטמן ואביגיל הלר, מתוך חוברת בהוצאת שה"מ, משרד החקלאות