מניפנית גרוזית

רכס מעון, 27-4-09. צילום: © עוז גולן
רכס מעון, 27-4-09. צילום: © עוז גולן
  • שם הפרח: מניפנית גרוזית
  • שם מדעי: Lallemantia iberica
  • משפחה:שפתניים Lamiaceae
  • מס' עלי כותרת: מאוחה
  • צורת העלה: פשוט
  • שפת העלה: משונן
  • בית גידול: קרקעות כבדות
  • צורת הגבעול: עגול
  • צורת חיים: חד-שנתי
  • תפוצה בארץ: מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח
  • עונת הפריחה: אפריל, מאי
  • בסכנת הכחדה
מניפנית גרוזית היא עשבוני חד-שנתי, גובהו 20-30 ס"מ, שעיר במקצת, הגבעולים זקופים. העלים התחתונים בעלי פטוטרות, מאורכים-סגלגלים. עלי עמוד התפרחת דמויי מרצע, צרים בבסיסם וקהים בקצותיהם. אורכם כפול או יותר מאורך הפרחים. שפת העלה תמימה. החפיות המלוות את הפרחים דמויות מניפה ולהן 9-5 שיניים המסתיימות בחודים ארוכים.

הגביע מחוספס-זיפני, אורכו כ-15 מ"מ ולו 5 שיניים מחודדות בקצותיהן. השן העליונה רחבה מהשאר. הכותרת כחולה-ארגמנית בחלקה העליון. החלק התחתון לבן-צהבהב. בפרח 4 אבקנים חבויים בתוך צינור הכותרת.

מניפנית גרוזית היא צמח נדיר בסכנת הכחדה, הצומח בשדות ועל קרקעות כבדות המאוכלסות בצומח עשבוני.

בסוג מניפנית – Lallemantia 5 מינים עשבוניים, חד או דו-שנתיים, אופייניים למרכז ודרום-מערב אסיה.

שם הסוג ניתן לסוג לכבודו של הבוטנאי הגרמני Julius Léopold Eduard Avé-Lallemant (1803-1867), שחי ופעל בעיקר בסן-פטרסבורג.

זרעי המניפנית הגרוזית מכילים כ-30% שמן הנקרא על שמה (Lallemantia oil) ומשמש ליצירת אפקט של ברק בתעשיית צבעים, דיו ורהיטים. שמן זה התגלה במספר אתרים ארכיאולוגיים מתקופת הברונזה בצפון יוון. מאחר שהצמח אינו גדל באזורים אלה, מניחים החוקרים שהוא הובא לשם מהמזרח הרחוק. כמו-כן משמשים הזרעים ברפואה העממית לזירוז יצירת שתן ואילו העלים משמשים לבישול.

במקומות שונים בעולם נבדקות האפשרויות להשתמש בשמני הצמח בתעשיית המזון והתמרוקים. כמו-כן נבדקת האפשרות להרבות אותו ברבייה וגטטיבית בצורה יעילה.

מניפנית דרוזית פורחת במוצת רימונים בשני גוונים סגול וקרם.

כתבה: ליאורה קרת

מקורות מידע