בוצין הבשן

בוצין הבשן הוא צמח-שושנת דו-שנתי זקוף ומרשים, גובהו 150–250 ס"מ. הוא דומה בהופעתו לבוצין סיני, נבדל ממנו בשערותיו הנראות כקורים (לעומת שערות הנראות כלֶבֶד או כצמר קצר בבוצין סיני), והן נושרות עם הגיל מחלקיו העליונים. עלי הבסיס ארוכים, 50–100 ס"מ, והם מתחרים עם עלי הריבס על התואר "שושנת העלים הארוכה בצמחי ישראל". הם נישאים על פטוטרת קצרה, צורתם ביצית מוארכת, שפתם חרוקה, גונם אפור, לפחות מלמטה. עלי הגבעול יושבים. שעירותם של עלי הבסיס מוכית, רכה ונעימה יותר מאשר במיני בוצין אחרים.

בוצין הבשן פורח במאי. עמוד הפריחה מסתעף לכל אורכו כחנוכיה. חלקו העליון חום–אדמדם. הפרחים ערוכים בקבוצות בנות 2–8. קוטר הפרח 20–25 מ"מ. לפרח עוקץ דק באורך 5–7 מ"מ, והוא מתארך בפרי עד 15 מ"מ. הגביע זעיר (3 מ"מ), קירח, אונותיו סרגליות מחודדות. זירי האבקנים שעירים לכל אורכם (בניגוד ל בוצין דמשקאי) בשערות בצבע סגול עמוק, לעיתים צהוב או לבן. עוקצי הפירות ארוכים מהחפים. חפיות הפרחים קצרות או חסרות. הפרי הלקט קירח, בולט מהגביע, אורכו 5 מ"מ, כפליים מרוחבו.

בוצין הבשן גדל בהרים: בעיקר בחורן (הר הדרוזים), שם נאסף לראשונה בידי פוסט בסוף המאה ה-19; וכן בהר מירון ובהר הלל ברום שמעל 900 מ'; בחרמון ברום שבין 1,200 לבין 1,500 מ', בעיקר בטרשים במדרונות בכתף שיאון; מעט במרומי הגולן; ואולי גם באדום. תפוצתו העולמית מצומצמת לצפון ישראל ולעבר הירדן המזרחי. נפוץ בכל אחד מאזורים אלה במפוזר בפרטים מבודדים, ושרוי בסכנת-הכחדה עולמית חמורה.

בסוג בוצין כ-120 מינים מוסכמים ועוד 8 בני-כלאיים מוכרים, בישראל נאספו 16 מינים, רובם נדירים.

בוצין משמעו נר (בארמית), והשם מדמה את הפרח הצהוב, הנישא על גבעול זקוף, לשלהבת נר. ואכן, לכל מיני הבוצין פרח צהוב גדול עם 5 עלי-כותרת פרושים, כמעט סימטריים, מאוחים בבסיסיהם (כותרת גלגלית), ו-4–5 אבקנים שזיריהם שעירים מאוד. אין צוף, הפרח מואבק על-ידי דבורים אוספות-אבקה.

כתב: מייק לבנה

מקורות מידע