לוענית הלבנון היא
עשבוני רב-שנתי מאפיר, גבהו 40-60 ס"מ והוא מסתעף מבסיסו למספר
גבעולים זקופים או שרועים במקצת. העלים
נגדיים, דמויי ביצה, שפתם משוננת.
התפרחת – דו בדית. התפרחות קצרות ויוצאות מחיק
חפים לאורך הגבעולים. כל גבעול מסתיים בעצמו בתפרחת.
אונות ה
גביע בעלות שפה קרומית צרה. הכותרת בצבע וורוד-בורדו בחלקה המאוחה. שתי
אונות השפה העליונה בהירות, קצרות ומעוגלות. האונות הצדדיות והאונה התחתונה בהירות עד לבנות, גלולות כלפי חוץ.
אבקנים – 4, בולטים רק במקצת מתוך הכותרת. הסטמינוד (אבקן מנוון) קטן עגול.
לוענית הלבנון היא צמח סלעים מובהק ים-תיכוני הררי. מצוי בחרמון ונמצא גם במקומות אחדים בהר הגבוה בסיני (ג'בל קתרינה ועוד) ליד מעיינות הנובעים מתוך סדקים בקירות גרניט גבוהים (אבינעם דנין – 1969: "צמחים
אנדמים לסיני ולארץ ישראל", טבע וארץ כרך י"א עמ' 68-72).
מיני הסוג לוענית בארץ הם לרוב עשבים
רב-שנתיים בעלי תפרחות מסויימות, חד-בדיות או דו-בדיות היוצאות מחיק חפים לאורך חלקו העליון של הגבעול, שגם הוא מסתיים בתפרחת.
לפרח הלוענית
גביע מאוחה בעל 5 אונות ששפתן קרומית, וכותרת דו-שפתנית, גם היא בעלת 5 אונות, שלה צורה אופיינית של כד. שתי האונות העליונות זקופות ומזכירות לעתים זוג אוזניים. שתי האונות הצדדיות זקופות או מפושקות במקצת. מספר האבקנים – 4 . בין שתי אונות השפה העליונה נמצא קשקש שהוא שריד של אבקן מנוון (סטמינוד). הבשלת ה
עלי מקדימה במקצת את הבשלת האבקנים, אך לעתים יש חפיפה חלקית ביניהם, כך שאפשרית גם
הפרייה עצמית. ה
שחלה – עלית.
הפרי – הלקט בן שתי
מגורות הנפרדות לעת ההבשלה ומכילות זרעים רבים.
כתבה: ליאורה קרת
מקורות מידע