גיאופיט בעל בצל, המתחל ארוך מהתפרחת, מתייבש ונותר על התפרחת בצורה אקראית וציורית, לעיתים מפוצל ולעיתים בודד. בתפרחת פרחים רבים. עלי הכותרת לבנבנים, פס ורוד-ארגמן עובר לאורכם ומייחד אותם.
הפריחה מתרחשת בסוף האביב ובתחילת הקיץ עד יולי.
מקורות מידע
הצמח במקורות
השום תורבת בעת העתיקה והיה נפוץ כצמח מאכל ומרפא בעל סגולות רבות ביבשות השונות.. כבר ביציאת מצרים כבלו אבותינו "זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם, את הקישואים ואת האבטיחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים..." (במדבר יא ,ז')
חז"ל מנו את סגולות השום:" השום משביע ומצהיל פנים ומרבה הזרע והורג כינה שבבני מיעיים" (מסכת בבא קמא פ"ב א')
הרמב"ם ממליץ על השום כמשפר התיאבון, כח הראיה, מרבה שתן, ומפחית צמא, ומסייע לצלילות הקול.
השום מקובל מאוד ומשתלב כתבלין ברוב מטבחי העולם.
רופאים קונבנציונליים ממליצים כיום לאכול שיני שום חיות, מרוסקות, כיוון שחלק מהחומרים הועילים לנו נוצרים כהגנה כאשר השום פצוע... וריוחו נודף למרחוק.