לקוקיה כרתית היא עשב
רב-שנתי קירח, מסועף–כדורי, גובהו עד 80 ס"מ, העלים גדולים, מבריקים, ירוקים–רעננים,
שסועים פעם או פעמיים באורח מעט בלתי-סדיר ל
אונות רחבות, דומים לאלה של
מורית גדולה. האונות משוננות. הצמח נושא עלים גם בבסיסו וגם לאורך הגבעול. השורש שיפודי עבה. אינה נאכלת על-ידי בקר וצאן.
לקוקיה כרתית פורחת באפריל–מאי. היא דומה מאוד ל
סייגית מבריקה. הפרחים ערוכים ב
סוככים מורכבים, גונם לבן עד קרם–ירקרק חיוור. לסוככים ולסוככונים אין עלי מעטפת. התפרחת
סוכך מורכב, קמור, דליל. הסוככונים החיצוניים בסוכך נישאים על קרניים ארוכות, ופרחיהם דו-מיניים; הסוככונים הפנימיים נישאים על קרניים קצרות, ופרחיהם זכריים. הפרי ביצי, פחוס, משחיר בהבשלה. הפרי מכוסה בצפיפות בזיזים עבים, ובכך נבדלת הלקוקיה מן הסייגית, שפירותיה חלקים ומבריקים.
לקוקיה כרתית גדלה ב
חורש מוצל ובמדרונות טרשיים ביער-ספר הררי. תפוצתה בארץ מצומצמת לצפון הגולן ולחרמון בלבד, ברום 1000–1700 מ'. תפוצתה העולמית משתרעת בארצות מזרח הים התיכון.
כתב: מייק לבנה
מקורות מידע