פשתנית ארם-צובא היא צמח
חד-שנתי, כמעט בלתי מסתעף, זקוף עם
גבעול מוצק,
העלים
יושבים, תמימים.
פשתנית ארם-צובא פורחת בין ינואר למאי. הפרח
דו-שפתני, לבן. הפרח נישא על
עוקץ קצרצר היוצא מתוך חפה בודד. 5 עלי ה
גביע קירחים, סרגליים,
מפורדים ככוכב, ירוקים, לעיתים שוליהם מלמעלה מלבינים. צינור ה
כותרת קצר,
אוגן הכותרת דו-שפתני. ה
דורבן ארוך יותר מכל הפרח, דקיק, כפוף כקשת, מופלא: יש אומרים כי הוא הארוך בדורבנים בין כל פרחי ארץ-ישראל. הפרי
הלקט כדורי עד ביצי, קצר מהגביע. הנפתח ב-4–6 שיניים.
פשתנית ארם-צובא שכיחה במפוזר בכל אזורי צפון הארץ ומרכזה. היא גדלה בקרקעות כבדות מעובדות. תפוצתה העולמית משתרעת בארצות צפון הים התיכון ומערב אסיה.
הסוג פשתנית אופייני למשפחתו, וגם מיוחד בתוכה. הכותרת דו-שפתנית, לרוב צבעונית מאוד, עם שילובי-צבעים עליזים. בבסיס הכותרת יוצא דורבן, ובו נאגר הצוף. לוע הכותרת חסום על-ידי בליטות משתי שפותיו. רק דבורים ארוכות-לשון וחזקות מסוגלות להגיע למאגר הצוף, וכולו שמור רק להן. ה
אבקנים 4, מהם 2 קצרים ו-2 ארוכים. הדמיון בין פשתנית לפשתה חיצוני ושטחי, ואין הן קרובות אלא בשם, ואולי בסיבי-הגבעול. הסוג קרוב ודומה לסוג עפעפית (קיקסיה לשעבר), ששניהם נכללו פעם בסוג אחד. הוא נבדל ממנו בצורה שהפרי נפתח: בפשתנית זה הלקט הנפתח בראשו ב-4–6 קשוות או שיניים, לעומת ההלקט של העפעפית הנפתח בפתחים צדדיים בראשו ("עפעפיים").
בסוג 150 מינים, מהם רבים שתורבתו ופותחו מהם זנים תרבותיים. בארץ 10 בר.
כתב: מייק לבנה
מקורות מידע