סרפד קרומי הוא צמח
חד-שנתי זקוף, מגיע לגובה כחצי מטר. ה
גבעול מרובע. העלים
נגדיים בצבע ירוק מבריק. העלים והגבעול מכוסים בדלילות שערות, חלקן צורבות. השערות הצורבות נוקשות ושבירות בגלל תחמוצות-צורן שהן מכילות. הן חלולות מעין מחט של מזרק. בעת הדקירה נשבר קצה השערה ולעור מוזרק חומר צורב (חומצת נמלים). להבדיל ממיני סרפד חד-שנתיים אחרים בארץ הרי יש לו בכל מפרק של הגבעול 2 עלי-לוואי ירוקים בלבד ולא 4 כמו במינים הנפוצים יותר.
סרפד קרומי פורח בין ינואר למאי. הוא מצטיין בתפרחות דמויות
שיבולת, צרות וארוכות מאוד. הפרחים חד-מיניים, הצמחים חד-ביתיים, לעתים דו ביתיים. ציר התפרחת מתרחב לקרום דק. התפרחות הזכריות דמויות עגיל. הה
אבקה נעשית על-ידי הרוח.
סרפד קרומי נמצא בארץ רק בדרום מישור החוף (פלשת),
בבתי-גידול עשירים בחנקן: באשפתות, בצל
שיחים בחולות מיוצבים, בפרדסים נטושים. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון.
במשפחת ה
סרפדיים 10 סוגים, 180 מינים.
כתב מייק לבנה
מקורות מידע
הצמח במקורות
"תחת הנעצוץ יעלה ברוש תחת הסרפד יעלה הדס" (ישעיהו נ"ה, י"ג). היינו כצמח בלתי רצוי, שיוחלף בעתיד על-ידי צמח רצוי. רוב החוקרים תמימי דעים שהסרפד המוזכר ע"י ישעיהו, הוא מהסרפדים הגדלים בר בארץ. סרפד: כיוון שהצמח צורב, סרף.
קישורים
מתכון: מרק ציר סירפד