זהבית שרונית

שמורת בני ציון, 1-09. צילום: © שרה גולד
שמורת בני ציון, 1-09. צילום: © שרה גולד
  • שם הפרח: זהבית שרונית
  • שם מדעי: Gagea dayana
  • משפחה:שושניים Liliaceae
  • מס' עלי כותרת: 6
  • צורת העלה: סרגלי
  • שפת העלה: תמים
  • בית גידול: קרקעות קלות
  • צורת הגבעול: עגול
  • צורת חיים: בעל בצל או פקעת (גיאופיט)
  • תפוצה בארץ: שרון, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת
  • עונת הפריחה: ינואר, פברואר
  • בסכנת הכחדה

מידע נוסף

מיני הסוג זהבית הם צמחים רב-שנתיים, בעלי בצל חד-שנתי קטן הסמוך לפני האדמה. הבצלים עטופים בקליפות קרומיות ועשויים גלד אחד המתחדש מדי שנה. מהבצל יוצאים 1-2 עלי בסיס, וביניהם מתרומם גבעול הנושא את התפרחת. עלים נוספים יוצאים מהגבעול בתחתית התפרחת, ולעתים גם נמוך יותר. הפרחים הראשונים גדולים, ואלה הבאים אחריהם הולכים וקטנים בהדרגה. העטיף פשוט, פתוח, דמוי משפך, בעל 6 עלי עטיף מפורדים, צהובים (למעט זהבית אדמדמת), ובעלי רצועה ירוקה לאורך צידם החיצוני. בבסיס כל עלה עטיף – צופן. אבקנים – 6, מעורים בבסיס עלי העטיף וקצרים מהם. השחלה בעלת 3 מקצועות. הפרי – הלקט מרובה זרעים. ההאבקה נעשית על-ידי דבורי דבש וזבובי רחף.
בסוג זהבית כ-115 מינים. 10 מהם פורחים בישראל.