צלבית עשבונית היא עשב
חד-שנתי דק וזקוף. ה
גבעול מרובע, העלה אזמלי צר ומחודד. העלים ערוכים ב
דורים בני 4–6, כמו אצל רבים מבני משפחת ה
פואתיים. הצמח כולו מכוסה שערות קצרות מחוספסות.
צלבית עשבונית פורחת באפריל ובמאי. הפרח מסמרי עם צינור דק וארוך מאוד.
אונות ה
כותרת מתמשכות לתוספת בדמות זיף. הפרח נפתח בלילה. התפרחת היא
שיבולת ארוכה, ערוכה על הגבעול בטורי-אורך ברורים.
צלבית עשבונית גדלה בקרקעות חוליות בחוף ובנגב, בבקעה ובעבר הירדן. תפוצתה העולמית משתרעת בארצות השוכנות בדרומו של הים התיכון.
בארץ גדלים בר 7 מינים, ועוד מין אחד מקובל כצמח נוי, מוצאו בפרס.
כתב מייק לבנה
מקורות מידע