תלתן ישראלי

תלתן ישראלי הוא צמח חד שנתי נמוך שרוע על פני הקרקע. מאופיין בעלים צפופים ושעירים. גובהו כ- 5 עד 7 ס"מ בלבד. העלים מורכבים תלתניים. מסורגים. הפטוטרת ארוכה ושעירה צבעה בין ירוק לחום אדמדם. שלושת העלעלים יוצאים מנקודה אחת בקצה הפטוטרת. העלעל מעוגל מחודד בקצהו. שפתו חלקה. כל משטח פני העלעל וגם צידו האחורי שעירים. עלי הלוואי מאוחים בפטוטרת.

הפרחים ערוכים בתפרחת של 4 - 5 פרחים יחד כל פרח יושב על עוקץ קצר. גביע הפרח קצר ושעיר. שיני הגביע מחודדים ודקים. הגביע מאוחה בבסיסו למעין שופר שאורכו כאורך המפרש. המפרש מאורך ושסוע בראשו לשנים. הסירה צרה ומשני צידיה מצויים משוטים שהם לרוב מפושקים לצדדים.

אורך הכותרת כ18 – 14 מ"מ, אורכה פי 4 – 3 מאורך הגביע. צבע הכותרת ורוד סגול אדמדם.
הפרח הוא דו מיני. עשרת האבקנים והעלי, חבויים בתוך הסירה. השחלה תחתית. התפרחת כוללת שני פרחים עקרים ושני פרחים פוריים. לאחר ההאבקה וההפריה של הפרחים מתכופף הגבעול אל עבר הקרקע וחודר אליה. התרמילים מבשילים בתוך האדמה. התרמילים קטנים חומים ומכילים מספר מועט של זרעים פוריים.

הצמח נדיר גדל ביערות ובחורשים בבתה ובשדות הבור.

כתבה ערגה אלוני

מקורות מידע

הצמח במקורות

השם תלתן נזכר כמה פעמים במשנה. במסכת כלאיים (פרק ב', משנה ה') מורה המשנה כי אין חובה לנכש עשבים שוטים שצמחו בינות לתלתן המגודל כצמח מספוא לבהמות ואין לחשוש לכלאיים, משום שאין בעל הבית מעוניין בעשבים אלה והם לו מטרד: "וְכֵן תִּלְתָּן שֶׁהֶעֱלָה מִינֵי צְמָחִים - אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְנַכֵּשׁ".

במסכת מעשרות (פרק א', משניות ב'-ג') מסבירה המשנה כי חובת הפרשת מעשרות מהתלתן היא משלב שהפרי בשל דיו, על מנת שזרעיו יוכלו לנבוט ולגדל את הדור הבא: "מֵאֵימָתַי הַפֵּרוֹת חַיָּבוֹת בַּמַּעַשְׂרוֹת... הַתִּלְתָּן - מִשֶּׁתְּצַמֵּחַ".

המפרשים ורש"י בראשם, זיהו את התלתן המשנאי עם המין גרגרנית החילבה. השם תלתן נשמר למין גרגרנית החילבה גם במילונם של פ. אוירבך ומ. אזרחי (קרישבסקי), "ילקוט הצמחים", שיצא לאור ע"י ועד הלשון העברית בשנת תר"ץ (1930). רק שנה מאוחר יותר הוחל להשתמש באופן סדיר בשם תלתן לסוג המוכר לנו כיום בשם זה ע"י איג וחבריו במגדיר הצמחים שערכו וראה אור בשנת 1931.

כתב: דרור מלמד